אתיקה ומוסר בגרמניה
פבר 28
(צילום: יוסי צבקר)
חיים נוי על "תרופה", בתיאטרון הספרייה: מחזה מקורי, קולח, עם עצמה רגשית גבוהה, שעוסק בדילמות מוסריות על רקע השואה.
תרופה, בתיאטרון הספרייה ברמת גן, הוא מחזה מקורי, מרגש ומותח, שעוסק בדילמות מוסריות ואתיות בגרמניה, על רקע השואה. המחזה, אותו כתבה וביימה בכישרון רב מאיה שעיה, מנסה לפתור תעלומה בדבר מחקר מהפכני לריפוי אלצהיימר שהמציא מדען יהודי בגרמניה, ונגנז על ידו מסיבות עלומות. והתוצאה היא הצגה המעניקה לצופים חומר מעיק למחשבה וחוויה תיאטרלית משובחת.
העלילה עוסקת באריה שטיין, יהודי גרמני שמגיע למעבדה אוניברסיטאית של אביו שהלך לעולמו, המדען פרופ' יהודה שטיין, כדי למיין את חפציו ועבודותיו. מצטרפת אליו אשתו אנה, גרמניה העומדת בפני גיור והעוזרת לו במשימה, כשברקע הקרע שהיה בין האב לבנו. במעבדה הם גם פוגשים את אחד מידידיו של המדען, היסטוריון בשם כריסטיאן. אריה מגלה באקראי חומר מדעי חבוי שנשרף בחלקו, שם מצויה תגלית מהפכנית שאמורה לרפא את מחלת האלצהיימר. בעלילה מככבת גם צעירה גרמנית בשם ליזה, שהיו לה קשרים רומנטיים עם המדען והיא מציגה עצמה כלבורנטית שלו. במוקד העלילה נדונה הסוגיה מדוע הופסק המחקר ומדוע רצה המדען להכחידו.הגילויים של אריה שטיין מרגשים מאוד ומציבים דילמות אתיות מקצועיות ומוסריות המקישים לאירועי העבר בשואה.
דני גבע המצוין מגלם בכישרון רב את דמותו של אריה ושל אביו המדען, והוא מצליח לגלם באורח מרגש ביותר את התפקיד הכפול השזור זה בזה בסצנות המחזה. מורן (טחן) בן אריה מגלמת את אנה במשחק משובח וביכולות דרמטיות מוצלחות. אודי בן דוד ראוי לכל שבח בתפקידו ככריסטיאן, בעבר ובהווה. קייטלין פינקל, שחקנית מעולה ומלאת רגש, מגלמת את ליזה , המבליחה מן העבר אל אירועי ההווה ומסייעת לפתרון התעלומה.
מאיה שעיה כתבה וביימה מחזה עם עצמה רגשית גבוהה, בנוי באורח קולח ומותח, רווי בסצנות השזורות אלה באלה ומתמזגות לתמונה מלאה המורכבת מכפיסי התעלומה הנפתרת לאיטה.
דלית ענבר עיצבה תפאורה סולידית ומוצלחת מאוד. דפנה פרץ עיצבה את התלבושות היפות. מעצב התאורה הוא אורי מורג אחראי לתאורה ואריאל קשת אחראי למוזיקה המקורית המפעימה.