הצגה אחת, שתי חתונות ושתי הלוויות

(צילום: ז'ראר אלון)

חיים נוי על "קרום" בתיאטרון הקאמרי: משחק מעולה, הברקות בימוי וגם, איך לא, עיסוק אובססיבי בחלק הגוף שיושבים עליו.

"קרום", בתיאטרון הקאמרי, הוא מעדן מבית היוצר של המחזאי חנוך לוין ששוב מפציע, עליז ומטורלל, בהצגה שהיא נופת צופים ושוזרת גם משחק מעולה, הברקות בימוי, חוויה תיאטרלית וגם, איך לא, עיסוק אובססיבי בחלק הגוף שיושבים עליו.

הבמאי אילן רונן העמיד את העלילה בתקופתנו ושזר בה את דור ה-Y, ניידים וצילומי סלפי וסגידה לטלוויזיה ולריאליטי. ההפקה שלו היא מעולה.

חנוך לוין כתב את "קרום" בשנת 1975 . היא הוצגה, בבימויו, באותה שנה בתיאטרון חיפה. לפני 7 שנים הועלתה בתיאטרון הקאמרי. בין לבין עלה המחזה בבית צבי, בפולין ואפילו במרוקו.

העלילה עוסקת בקרום החוזר מאמריקה ארצה, חסר כל, אל שכונת מגוריו, שכונה תל אביבית עכשווית, השופעת דמויות הזויות. חברתו לשעבר של קרום היא טרודה, המתכוונת להינשא לתכטיך, בעל תסביך נחיתות. עם זאת, כאשר חוזר קרום, טרודה שעדיין מאוהבת בו מבקשת לחזור אליו. קרום דווקא חולם על ממון רב, נשים נאות וקריירה משל עצמו. בגלל הלחץ הסביבתי ובעיקר של אמו , המאיימת למות כל רגע, הוא מסכים להתחתן עם טרודה. במקביל אנו מתוודעים לתוגתי, היפוכונדר מדופלם, השורץ בביתו ועוסק בסוגיה מתי הזמן הנאות להתעמל.

השכנים שלו הם דולצ'ה ופליציה, שאוהבים ללכת לאירועים וחתונות, לזלול ולשתות. גם שקיטא השקט והמגמגם מתגורר בשכונה ובשלב מסוים עוזב אותה. אנו גם פוגשים את דופה, חברתה של טרודה, הרוצה להתחתן. דופה פירושה תחת בפולנית ובכלל כל המחזה שורץ סביב ישבנים , לצורך ושלא לצורך. דופה מכירה את תוגתי והשניים מתחתנים.  קרום גם פוגש את צוויצי והוא מבטל נישואיו וטרודה נישאת לתכתיך. קרום שוקד על ההיכרות עם צוויצי, שהיא  בת לוייה של ברטולדו האיטלקי, בחור זמני עד שתיסע לאמריקה. בין לבין, מתגלה גידול בראשו של תוגתי והוא מת. גם אמו של קרום הולכת לעולמה. ורק קרום נשאר ואינו עושה דבר להגשמת שאיפותיו.

קרום נחשב לאחד ממחזותיו המשובחים של לוין והוא עוסק כבכל מחזותיו בריק האנושי, במאווי בני האדם, בריקנות ובחוסר המעש. אגב, לכל הגיבורים בהצגה יש שם, למעט אמו של קרום, המכונה "אמא". דמות משמעותית בחייו והיא חסרת שם.

אודי רוטשילד המצוין מגלם בכישרון רב את קרום, משחק קולח ומעורר אמפטיה. ענת וקסמן משחקת נפלא את אמו של קרום, הבוחשת בחייו ומנסה להועיל לו. היא הטיפוס הקלאסי של האמא הפולנייה ובסצנה זכורה וייחודית היא מאכילה במזלג את בנה בן ה-38.

דיוויד בילנקה הוא שקיטא מעולה. נע ונד, מלהג ומגמגם קלות, אינו עושה בעצם כלום, אבל משחקו טוב מאוד. אלון דהן גונב לפרקים את ההצגה כתוגתי ההיפוכונדר והבכיין. הוא משחק נהדר, עם מימיקה עשירה וסצנת הריקוד שלו בחתונה היא מעולה.

ערן שראל משובח כדולצ'ה השכן. שרה פון שוורצה מרשימה כפליציה, אשתו והתמונות בהשתתפותה הן בית ספר למשחק. ערן מור כתכטיך הוא מצוין. משחקו משובח והמימיקה שלו, הבעות הפנים והגוף הן נפלאות.

דנה מיינרט מגלמת את טרודה ומשחקה הוא מקסים, קולח ושזור באפיונים קומיים ומרגשים. כינרת לימוני מוצלחת מאוד ומגלמת בתצורה ייחודית את דופה. ירדן ברכה היא צוויצי מושלמת ומשחקה הוא נפלא,  במיוחד בתמונת הראיון בטלוויזיה.

גיא מסיקה משובח מאוד כברטולדו האיטלקי, בן הזוג השרמנטי שלה. רוני גורנשטיין מגלמת באורח יפה מאוד שלל דמויות כשדרנית טלוויזיה, מוכרת אחות וכלה. אלי גורנשטיין מפציע בוידיאו ומלמד אותנו פרק במשחק כרופא שיבויגן. ישי בן משה מצוין כקברן, סניטר וצלם. הראל ליסמן, לסירוגין עם מיכאל שומרון מגלמים תפקידי משנה.

ניב מנור עיצב תפאורה נאותה, הבנויה מדלתות נפתחות ופתחי מעליות. זיו וולושין אחראי לתאורה ההולמת. אולה שבצוב עיצבה תלבושות יפות, במיוחד לצוויצי, טרודה ולפליציה. מירי לזר עיצבה את המוזיקה והתנועה הנהדרת. אמיר טל אחראי לעריכת הוידיאו המוקרנת במהלך ההצגה.