ביקורת מאתמול: 23 בנובמבר, 1978
נוב 29
לפני 40 שנה התפרסמה בלהיטון ביקורת על תקליט של להקה שלא הייתה קיימת כלל: תזמורת אבו חפלה, אבו חפלה בנד (התרגום הנכון יותר הוא להקת אבו חפלה, אבל זו לא הפעם האחרונה שלכותב הביקורת תהיה בעיה עם האנגלית. תיכף נגיע לזה). כך נקרא הרכב נגני האולפן, שלא קיבלו קרדיט באלבום שהפיק דובי זלצר. יחד איתם ניגנה התזמורת של זוזו מוסא המיתולוגי. ניכר שנעשה ניסיון להרחיק ולטשטש כל קשר לעובדה שזו הפקה ישראלית. התקליט יצא בלייבל ארטון (של הד ארצי), אבל במקום קרדיט לאולפני ההקלטה נכתב recorded on location . לטכנאי האולפן הישראלים היו, למרבה המזל והנוחות, שמות שהולכים טוב עם הפקה בינלאומית: פרנקי גליקסמן וג'ק (יעקב) מורנו. אז לאולפן ההקלטות לא היה אזכור, אבל המיקסים נעשו בלונדון, וכאן הקרדיט היה בולט.
היה גם משחק מילים שמובן רק למי שבקיא בסלנג, ערבית וגסויות: הקרדיט למפיק הוא T.Easy . עכשיו תקראו את זה בלי הנקודה המפרידה…
(צילום: אוסף פרטי)
בתקליט, זלצר החליט לעלות על גל הדיסקו פאנקי הפופולארי. איך יצא? "מרבית הקטעים יש בהם כדי להתסיס ולהסעיר, וגם עניין לא חסר בהם", נכתב בלהיטון, "אך פה ושם תמצאו כאן קטע שאין בו יותר מניצוצות חשמל. קורה". כלומר: ככה ככה. עכשיו השוס, שבגללו הביקורת הזאת נתקעה בראש שלי שנים רבות. האלבום של אבו חאפלה נקרא וואנה ביי א קאמל? כלומר: רוצה לקנות גמל? ואיך תרגם זאת מבקר התקליטים של להיטון: וואנה קונה גמל…בעיה קלה בהבנת הנקרא. אולי בשיעורי האנגלית בבית הספר היסודי שלו, הקפידו על כתיב נכון, והנוסח הזה בלבל אותו.