פשוט נהדרת
ספט 29
האלבום שלה, ישנה בחיק ילדות, נבחר לאחד מעשרת האלבומים הטובים השנה וזוכה לשבחים גם ממבקרים וגם מהקהל. המופע שלה מצליח ואחד משיריה יצא באלבום אוסף של ה-BBC . אמירה מורג שוחחה עם מורין נהדר על מפעל חייה.
"החג בא לי בזמן," אומרת מורין נהדר, "אחרי שנתיים של עבודה אינטנסיבית, בלי לנשום, ואני לא מגזימה. אני אפילו מותשת פיזית. לקחת פסק זמן? יש לי עוד הרבה דברים לעשות, ככה שזה עוד ילך ויתעצם, למרות שהייתי רוצה."
כן, מורין עסוקה בטירוף. אלבום חדש וסיבוב הופעות מוצלח, שבקרוב תצא איתו לחו"ל, אז מה הפלא שהיא מותשת? ולחשוב שהיו כאלה שאמרו לה במהלך הדרך שחבל על המאמץ, כי זה לא ילך…
איך ההרגשה עכשיו?
"תחושת הקלה, בגלל השנתיים שבהן באמת לא היה לי שום דבר חוץ מזה. השמחה היא על עצם העובדה שעשיתי את הפרויקט הזה, ואם גם אוהבים אותו – מה טוב. בראש ובראשונה זה נעשה עבורי, לסגור איזה מעגל. זה היה מסע אישי. כמובן שאני לא פועלת בחלל ריק וברור שרציתי שעוד אנשים ייהנו מזה, אבל אני מאמינה שקודם כל אתה עושה לעצמך. הביקורות המדהימות שהאלבום קיבל מוכיחות לדעתי שהאמת מנצחת ולא רק מה שטרנדי ומגניב. זה שאנשים אוהבים ומתחברים זה בונוס, אבל לא זה מה שהנחה אותי. תראי, ניסיתי את החומר על קהל, בהופעות, לפני שהאלבום יצא. קהל מגוון, לאו דווקא איראני, אז ידעתי מה מתקבל טוב ומה פחות. ידעתי מה יש לי ביד כיוון שהתגובות היו תמיד מרגשות."
מורין, בת 36 , בוגרת האקדמיה למוזיקה ומחול בירושלים, נולדה באיראן ועלתה לארץ עם משפחתה בעקבות עליית חומייני לשלטון. בילדותה, הופיעה עם מקהלת אנקור ברחבי העולם, בתחרויות למקהלות ילדים ונוער. בגיל 17 הצטרפה לאנסמבל איספהן שביצע מוזיקה פרסית קלאסית ושירה עממית ממחוזותיה השונים של איראן. לאחר מספר שנים הקימה אנסמבל משלה ובמקביל להופעותיה החלה לחקור את מסורת הפיוטים של יהדות איראן. בעשור האחרון היא מופיעה בארץ ובפסטיבלים למוזיקת עולם, למוזיקה קלאסית-מערבית ומוזיקה בת זמננו. היא שרה בין היתר בלינקולן סנטר בניו יורק, מקסיקו, גרמניה, אנגליה, איטליה והונגריה. ב-2002 השתתפה באלבום אוסף שיצא לציון 100 שנה לפרס נובל לשלום, לצד שינייד אוקונור, כריס כריסטופרסון ועוד. היא שרה באלבומים יהודה הלוי פינת אבן גבירול ובייבי אוריינטל 2 . נהדר נמנית עם רשימה מכובדת של אמנים שהופיעו באלבום אוסף כפול של מוזיקת עולם שהוציא ה-BBC לפני שנתיים, ובו היא מבצעת שיר ערש עממי-פרסי בעיבודה. לאחרונה, היא גם השתתפה בפסטיבל למוזיקה יהודית, באמסטרדם. "התחרו שם הרכבים מכל העולם, לאו דווקא יהודים. הגעתי בגפי, בלי נגנים, בגלל שהעלות מאוד יקרה, וליוויתי את עצמי בשלושה כלים לסירוגין. אז כן, היה בזה קצת התאבדות, או סיכון, אבל עברתי שלב ראשון ושני וזכיתי בפרס שני ובהזמנה לסבוב הופעות בחורף, עם ההרכב שלי. זה באמת מאוד שימח אותי. זה מחמם את הלב ונותן תחושה שאת עושה את הדבר הנכון."
קריה יפהפייה
ב"ישנה בחיק ילדות", האלבום והמופע, עיבודים של מורין לצד לחנים מקוריים שלה לפיוטים ולטקסטים מהמקורות. התוצאה: חפלה פרסית סוחפת שלא משאירה אף אחד אדיש. מישהו אמר ריטה?
"אני תמיד הייתי שם, בחומר הזה," אומרת מורין, "ריטה הקליטה, ובחן רב, שירים שהיא אוהבת. הפרויקט שלה שונה מאוד משלי. האלבום שלי הוא המשך של מסורת עתיקה מהזוית שלי. מפעל חיים? כן, נכון. קטונתי, אבל יכול להיות שזה באמת זה ואני לא צריכה להצטנע."
זה מתבטא גם במכירות? בכלל עוד קונים דיסקים?
"כן. קונים. לדעתי יש משהו מאוד רומנטי בלהחזיק ביד ולעלעל בחוברת המצורפת לדיסק. אין לזה תחליף. זה כמו לעלעל בספר, או אלבום".
מה הלאה?
"יש כבר חלק שני לאלבום ואולי יהיה גם שלישי. יש מחשבות להוציא אלבום בפרסית ובנוסף גם אלבום שירי משוררים בלחנים מקוריים שלי, עליו כבר התחלתי לעבוד עם עדי רנרט. אגב, נופיע במופע בכורה משותף ב-4 בנובמבר, במחלקה למוזיקה בבר אילן. את יודעת, התהליך הזה היה סוג של העצמה עבורי. יש את מורין שלפני האלבום ומורין שאחריו. עמדתי מול אנשים שאמרו לי שאני סתם מתעקשת ולא ויתרתי והמשכתי בדרכי. לא הסכמתי להתפשר. התעקשתי להיות הכי שלמה איתו שאפשר ובאמת, תודה לאל שאני מקבלת את התגובות האלה ושהסתבר שצדקתי."