כותרות האתמול: 29 בינואר, 1971

השבוע לפני 49 שנה פורסמה בלהיטון כתבה על הנושא: כותבי פזמונים וזמרים מחווים את דעתם בעיית התשלום עבור שירים. האם על זמר ומלחין לשלם מראש למלחין ולפזמונאי עבור שיר שהוא מקבל, ואם כן – כמה? או אולי יש להתנות תשלום בהצלחתו של הפזמון? ואולי יש לשרש כליל את נוהל "קניית השירים" ולהגיע למצב בו יסתפקו היוצרים בתמלוגים בלבד.

זמרים רבים התחמקו מלהשתתף בכתבה, כדי שלא לקלקל יחסים עם היוצרים, כנראה. אושיק לוי היה מהבודדים שהגיבו ואמר "אני נגד תשלום מראש למחברים ועד כמה שאני יודע זה מנהג שקיים רק בארץ". יחד עם זאת הוא הוסיף שצריך למצוא דרך לתגמל את היוצרים, אולי לשתף אותם באחוזים ממכירות התקליטים". אגב, אושיק הוא ממייסדי ומנהלי "אשכולות", ארגון המגן על זכויות האמנים והמבצעים, שעד 1984 , כאשר עבר בכנסת חוק שהסדיר את זכויותיהם, לא נהנו מתמלוגים, כמו יוצרי השיר. החוק אינו רטרואקטיבי כך ששירים שהוקלטו לפני שנה זו אינם מזכים את המבצעים בתמלוגים.

מבין היוצרים, אפי נצר אמר חד-משמעית, "עבור כל שיר יש לשלם. מה היו עושים הזמרים אלמלא המחברים?", אבל נצר הוסיף שהוא יודע שיש כותבים, בעיקר צעירים, שמוכנים לתת שירים בחינם בתקווה להיבנות מהצלחתם. נעמי שמר – שלהיטון הדגיש שהיא דורשת מאות לירות (כן, ילדים וילדות – זה המטבע שקדם לשקל), עבור שיר – לא הייתה מוכנה להשתתף בכתבה ואמרה בחריפות שזה עניינה הפרטי. נורית הירש אמרה שהיא נותנת משיריה לזמרים מתחילים, ללא תשלום, בתנאי שהיא מאמינה בכישרון שלהם.

המלחין דובי זלצר, שביום ראשון השבוע חגג את יום הולדתו ה-88 , מזלטוב ואריכות ימים ובריאות – אמר שזה תלוי האם מדובר בשיר מוזמן, ואז הוא דורש תשלום, או שירים שהלחין ושמר במגירה, וכאלה הוא מוכן לתת ללא תשלום גם לזמרים מתחילים, "אם כי אני בעד הסדר, שישלמו למחברים במידה והשיר מצליח". את השיר הזה שהלחין דובי זלצר, "למנצח שיר מזמור", אחד מהשירים הרבים שנכתבו לאחר מלחמת ששת הימים, סביר להניח שהוא נתן ללא תשלום, גם אם הוזמן ממנו מראש, וזאת בגלל המבצעת, גאולה גיל, שהייתה אשתו הראשונה.