כותרות האתמול: 14 בינואר, 1972

יוני נמרי בן 71 היום. מזלטוב ובריאות טובה. השבוע לפני 50 שנה, כמתנת יום הולדת, הוא היה במקום הראשון במצעדים העבריים בגלי צה"ל וקול ישראל בלהיט "כל מה שרציתי", כסולן צוות הווי הדרכה. "זה שיר שצריך לשמוע פעמיים-שלוש עד שקולטים אותו", אמר נמרי בראיון ללהיטון, "חיפשתי משהו שיתאים לי, לקולי ולאישיותי".

לאחר תוכנית הבכורה של צוות הווי פיקוד הדרכה סיכם להיטון: "יושבי האולם היו חלוקים בדעותיהם לגבי רמת התוכנית החדשה אך כולם היו מאוחדים בדעה: כוכב נולד, ושמו יוני נמרי". השבוע לפני 50 שנה, נמרי הגשים את התחזית, כאשר "כל מה שרציתי" עמד במקום הראשון במצעדים העבריים בקול ישראל וגלי צה"ל. גם הקרדיט למבצע ניתן לנמרי בלבד, אף ששר כסולן צוות הווי פיקוד הדרכה, ובשיר אפשר לשמוע גם את חברתו ואחר כך אשתו, רותי נבון.

שני פזמונים בביצועו כבר צעדו במצעדים העבריים, "חייל באפור" ו"אני מסוכסך עם עצמי", אך לא זכו להצלחה גדולה. נמרי, באותה תקופה, עדיין לא היה בטוח לגבי עתידו. "לא חשבתי על שירה באופן רציני", אמר. אבל את "אני מסוכסך עם עצמי" הקליט באופן פרטי, מחוץ ללהקה, ולכן היה קשה יותר לקבל את הכישלון היחסי. "רציתי להקליט משהו שאהיה שלם אתו. קשה לי להבין מדוע המאזינים לא אהבו את השיר. אולי בגלל השם המוזר. אולי בגלל שחשבו שאני צעיר מדי לצאת בהצהרות כאלו. לכן הגעתי לשלב בו לא ידעתי מה לעשות: להמשיך או לחדול".

ואז הגיע "כל מה שרציתי" (יוסי בכר ואלדד שרים). השיר טיפס לאיטו במעלה המצעד, עד למקום הראשון. להיטון שאל אז את יוני האם השיר כבד מדי? מסובך מדי? "כל אחד מארבעת פזמוני הסולו הנוכחיים שלי הוא פזמון יוקרה", אמר נמרי. קשה לי לדעת עד כמה הקהל יאהב ויקבל אותם, אולם אני אישית אוהב אותם, מאמין בהם ומה שהכי חשוב, לא מתבייש בהם. אין לנו בתוכנית פזמונים מסחריים שנכתבו עבור מצעדי הפזמונים. אלדד שרים, המעבד המוזיקלי ומלחין רוב השירים בתוכנית, כתב ללא כל שיקול מסחרי. באו בטענות שהפזמונים אינם מלודיים מספיק, אינם קליטים. מי אמר שקהל החיילים צריך לקבל אך ורק שירים הנקלטים משמיעה ראשונה. את 'כל מה שרציתי' צריך לשמוע פעמיים-שלוש עד שקולטים אותו. אם יש לך קהל שצמא למשהו, שמוכן לבוא, לשבת ולשמוע, תן לו דברים חדשים. תן לו לשמוע משהו שונה".