כותרות האתמול: 24 בינואר, 1975
אוק 20
יומולדת שמח לעירית דותן, בת 71 היום. מזלטוב ובריאות טובה. בראיון ללהיטון היא סיפרה על הקשר ההדוק עם המלחין והמעבד יעקב הולנדר, שהלחין את כל שירי אלבום הבכורה שלה (למעט אחד), והבהירה: אני לא זמרת שלאגרים שבונה עצמה לטווח של שנה-שנתיים. אני מעדיפה לשיר מה שאני אוהבת.
דותן נולדה ב-1971 כאירית בן בנימין, התגייסה ללהקה פיקוד הצפון ושם הכירה את דודו דותן המנוח, ונישאה לו לאחר שסיימה את הצבא. בין הקלטות להופעות הספיקה להשתתף בתחרות (שאז וגם כיום נראית כאנטי-פמיניזם) דונה אידיאלה (האישה המושלמת, אם תרצו), זכתה וייצגה את ישראל בתחרות הבינלאומית ואף זכתה בסגנות ובגביע על הצטיינות בבישול.
הקשר בינה לבין הולנדר נוצר עוד בצבא, כאשר נשלחה אליו כדי שיכין אותה לקראת הופעות-יחיד בפני חיילים, ונמשך גם לאחר השחרור. דותן שרה את "תנו לנו יד ונלך" (הולנדר, צבי זליקוביץ), בפסטיבל הזמר והפזמון תשל"ג, שבו זכתה עדנה לב עם "את ואני נולדנו בתש"ח".
דותן אמרה ללהיטון: "השיר נתן לי תווית של זמרת מקצועית. עד אותו פסטיבל כמעט שלא הופעתי בשום הופעה פומבית של ממש, והנה עליתי לראשונה על במה עם מיטב הזמרים, במופע כה מרכזי, ומתברר שיצאתי מן העניין בכבוד. רבים שיבחו אותי, אך במקומות הראשונים זכו שירים אחרים".
כאשר הגיע הזמן לאלבום ראשון היה ברור שלהולנדר יהיה חלק משמעותי בו, וכך היה: למעט שיר אחד שהלחין אבי טולדנו, כל הלחנים היו שלו, וגם כמה תמלילים, והוא גם עיבד את רוב השירים. דותן ענתה למבקרים שתהו מדוע היא מבססת את הרפרטואר שלה על מלחין אחד בלבד: "שירי התקליט אינם אחידים מבחינה קצבית, אלא יש להם את המוטיב הדומיננטי של המלחין, שהוא בעל ייחוד משלו. אפשר לקשר בין שיריו מבלי שיהיו דומים זה לזה. בין כל השירים (בתקליט) אני לא מוצאת שני שירים העשויים להזכיר זה את זה".
שיר נוסף באלבום, "אני חי כעשב בר", נכתב ביידיש על ידי יעקב שטיינברג ותרגם אבי קורן עליו השלום שסיפר בתוכנית מעדן ויניל כי ביקש בצוואתו שמילות השיר ייחקקו על המצבה שלו.
דותן אמרה שברור לי כי אינה זמרת-מצעדי-פזמונים שגרתית, וזה בסדר. "אני לא מקדישה תשומת לב לדברים שאין לי עניין בהם. הפופ אינו השטח שלי, מבלי לחוות דעה אם הוא רע או טוב. אני שרה מה שאני אוהבת".