כותרות האתמול: 15 באפריל, 1984

"הייתה לי שנה נחמדה מאוד", אמר דויד ברוזה על התקופה שבין האישה שאיתי לברוזה, התקליט ה'ספרדי' השני שלו (שאין שום ספק כי יצא במהירות יחסית כדי לרכוב על שובל ההצלחה העצומה של התקליט ה'ספרדי' הראשון, שמכר מאז ועד היום כ-200 אלף עותקים). עם זאת, הוא סייג, גם מכירות התקליטים, גם סיבוב ההופעות שהתבסס על האלבום, "לא סידרו אותי כלכלית".
אבל היה סיפוק, והרבה, מכך שההצלחה הגדולה והמפתיעה של שירים שמקורם בספרדית, עזרו להביא לכאן להופעות, כאורחים של ברוזה, את פאקו איבנז (שקשריו עם ישראל החלו עוד שנים רבות קודם והיה חבר קרוב של בני אמדורסקי), ואת מנזניטה, שגם התארח בשני שירים ב"ברוזה".
ברוזה אמר על ברוזה, התקליט, שזהו סוף פרק. "אחרי שנתיים שאני עוסק בחומר ספרדי, הגיע הזמן לחזור לחומר משלי. עשיתי מעל ומעבר. עכשיו אני לוקח את האישה שאיתי, רותי, ואת הילדים, ונוסע לטייל בעולם".
זה היה סוף פרק גם מבחינה מסחרית: יחסית ל'האישה שאיתי', התקליט 'ברוזה' (שכלל גם שיר מקורי של ברוזה ויונתן גפן, מגיע לו), מכר מעט עותקים. אולי נמאס לקהל מהפאזה הספרדית בקריירה של ברוזה והחידוש שבתקליט הראשון מיצה את עצמו (אגב, ב-2009 יצאה מהדורה כפולה, לציון 25 שנה לאלבום, וברוזה גם שחזר את המופע, בהיכל התרבות). עם זאת, יש מי שיודע לפרגן: באותה שנה קיבל ברוזה עיטור כבוד מטעם המלך חואן קרלוס, כשליח של התרבות הספרדית וגם, כפעיל בלתי נלאה למען שלום בין ישראל לפלסטינים.
והאישה שאיתו? כבר לא. רותי ודויד ברוזה, בן 60 היום, התגרשו ב-2008 , לאחר שלושים שנות נישואים.