כותרות האתמול: 4 ביוני, 1971

ליאור ייני נתן משמעות חדשה לביטוי, עבודת יד: התקליטון שלו עם השירים שלום ואהבה, יצא בעטיפה שעליה הודבקו פרחים מיובשים. כל עטיפה והפרחים שלה. כל עטיפה שונה. ייני גם נקט בצעד אמיץ ובחר להוציא את התקליטון בכוחות עצמו ולא בחברת תקליטים. היום קוראים לזה לייבל עצמאי. הלייבל של ייני נקרא פרחי שמש, ולדבריו, "משום שפרחים זה דבר יפה וגם שמש זה דבר יפה, אז למה לא לצרף אותם לדבר יפה אחד".

ייני, שכתב את השירים עם האמנית אביבה אור שלום (בת זוגו, אם כי הדבר לא צוין בכתבה), הסביר שהסיבה להוצאת התקליטון בצורה עצמאית נבעה גם מחוסר ברירה. "חברות התקליטים לא מעיזות להפיק פזמון שנראה להם חסר סיכוי במצעד ורובן לא מוכנות להשקיע קצת יותר מעוף ודמיון כדי לעשות דבר שהוא באמת יפה, עדין, מקורי ואנין טעם". הוא הוסיף שגם לא היה מרוצה מהכותבים בארץ שרובם "מנסה לחקות את עמיתיהם מחו"ל או בארץ. רוב התמלילים חסרי דמיון ונדושים. כעת החלטתי לתת לדברים שנבעו בתוכי, לפרוץ החוצה".

ההשקעה בעיצוב העטיפה הייתה ביחס הפוך להשקעה בהקלטות. ייני הקליט באולפן קטן וזול וניגן בעצמו על כל הכלים, בהם גיטרה אקוסטית וכינור. צליל הכינור יוצא דופן משום שהקשת נשברה וייני החליט לנגן בכל זאת, עם המקל החשוף בלבד. "אני לא יודע מה זה 'מיקסינג' ו'אקו' וכל המונחים האלה שמשתמשים בהם באולפנים הגדולים", אמר. "אני נגד עיבודים מופרזים שבולעים את האמת שבשיר".

שלום ואהבה יצא במהדורה בת 500 עותקים. כאמור, כל עותק ייחודי. ייני אמר בחיוך שאם תהיה דרישה למהדורה נוספת, כבר יש פרחים יבשים מוכנים, בשפע.

בשנה שעברה יצאה מהדורת ויניל חדשה של התקליטון ואפשר לקנות, ברשת, ב-50 ₪. אבל, אם אחד מ-500 העותקים המקוריים הגיעו איכשהו לידיכם, הוא שווה, לפי האתר סטריאו ומונו, לא פחות מ-50 דולר. יחי ההבדל הקטן.