כותרות האתמול: ספיישל שלום חנוך

שלום חנוך בן 70 , היום. לכבוד יום הולדתו של הרוקר הישראלי הגדול מכולם, שני מונולוגים של שלום, משני גיליונות להיטון, בהפרש של פחות משנה וחצי ביניהם. שלום על השינוי שחל במוזיקה הישראלית הפופולארית, בזכותו. "כמעט כל דבר שנכתב עד לפני כשנתיים לא היה לטעמי", ועל עצמו כיוצר, "היום אני יותר רציני, בעיקר בגישה לעבודה. פעם הייתי מוכן לוותר פה ושם, אבל היום אני לא מוכן להתפשר". בהמשך, שלום על הניסיון לעשות קריירה מוזיקלית באנגליה. "לא היה לי חסר דבר (בארץ), אבל ראיתי בנסיעה הזאת אתגר", אמר.

בגיליון 26 בדצמבר, 1969 , התפרסם תחת הכותרת תנו צ'אנס לשלום חנוך, "פזמונולוג" שלו, וכותרת המשנה הכריזה, ובצדק, "אי אפשר לתאר את ההתפתחות שחלה בזמר הישראלי בשנתיים האחרונות מבלי להזכיר את שמו".

שלום דיבר בין היתר על המוזיקה שכתב לסרט התרוממות, ובעיקר שיר הנושא. אבל החלק המעניין והחשוב ביותר, בוודאי בפרספקטיבה של זמן, מתייחס לשינוי שגרם במוזיקה הישראלית הפופולארית.

וכך אמר, "כל מי שמקשיב לרדיו אינו יכול שלא להתרשם מהשינוי העצום שחל בעולם הפזמונים העבריים, בשנתיים האחרונות ועוד יותר בשנה האחרונה. לאחר השחרור מלהקת הנח"ל הייתי כמעט בודד בהשקפותיו. כמעט כל מה שנכתב עד אז לא היה לטעמי וחשבתי שיעבור עוד הרבה זמן עד שעולם הפזמונים הישראלי ישתנה.

לשמחתי הרבה, השינוי היה הרבה יותר מהיר. אנשים כותבים היום מוזיקה ומילים בצורה חדשה שהיא הרבה יותר לרוחי. אני עצמי – כך נדמה לי – לא השתניתי בהרבה משך הזמן הזה. אני אולי קצת יותר רציני היום, בעיקר בגישה לעבודה. פעם הייתי מוכן לוותר פה ושם, אבל היום אני לא מוכן להתפשר, בעיקר במה שנוגע לביצוע".

כעבור שנה וארבעה חודשים, שלום כבר בלונדון ועורך להיטון. אורי אלוני (אגב, הוא חולק יום הולדתו איתו), נסע לבקר, לראיין וכפי שהתברר, גם לענות על שאלותיו של שלום שהתעניין לדעת מה עם החבר'ה, כלומר שמוליק קראוס, אורי זוהר והאחרים. שלום וליהי חנוך התגוררו בדירה שכורה ברובע צ'לסי הטרנדי-תמיד, עם מאיה, בת חצי שנה ("יפה כבובה", התפעל אלוני). שלום גידל שיער וזקן ("מזכיר לא מעט את קט סטיבנס", ציין אלוני).

הסיבה לראיון, כאילו שצריך סיבה, הייתה התחושה בארץ ששלום "נעלם כאילו בלעה אותו האדמה", לאכזבתם של רבים שהאמינו כי מהר מאוד "נראה את תמונתו לצידם של הביטלס, או ג'ורג' מרטין או סתם חותם על חוזה מבטיח". אלא שכל זה עוד לא קרה (החוזה נחתם חודשים אחדים לאחר פרסום הראיון), וגם שלום היה מפוכח וריאליסטי בנוגע לציפיותיו מתעשיית המוזיקה באנגליה. "נאלצתי להכיר את המציאות כפי שהיא ורק אז התחלתי להבין כמה גדול האתגר שלקחתי על עצמי. אין ברירה. אם אתה רוצה להשיג משהו, אתה צריך להתחיל מהתחלה, וזה לוקח זמן. אני מנסה כעת לכתוב דברים שיהיו טובים וכנים וגם קצת מסחריים. אני יודע שברגע שאצליח פעם אחת, אוכל לכתוב דברים שיהיו טובים יותר ומסחריים פחות (בינתיים, נכתבו מילים אנגליות ל'מאיה' ולקטע האינסטרומנטלי 'פלסטלינה')".

נראה ששלום הרגיש צורך לנצל את ההזדמנות ולהסביר לקהל בארץ מדוע נסע לאנגליה. "אני יודע שיש אנשים ששואלים מה פתאום? מה היה חסר לי בארץ? האמת, לא היה חסר לי דבר, אבל ראיתי בנסיעה אתגר אישי. אני רוצה להתקדם ואני מאמין שאתקדם פה. החיים פה נותנים לי הזדמנות להכיר את מקומי המדויק כיוצר יותר גלובלי".

אי אפשר היה שלא לשאול מה ששואלים כל ישראלי שהצליח כאן ויצא לחו"ל: מתי תחזור? הוא אמר שאינו יודע. "אחת מן השתיים, או שאצליח, או שאיכשל. רק באחד משני המקרים האלה – אחזור ארצה".

שלום חנוך חזר ארצה ב-1973 , לאחר שהוציא אלבום אחד באנגליה.