אופרה מכשפת

מרץ 12

(צילום: יוסי צבקר)

(צילום: יוסי צבקר)

חיים נוי על שיקוי האהבה של דוניצטי באופרה הישראלית: חוויה מוזיקלית שמימית ומענגת.

 

שיקוי האהבה מאת גאטנו דוניצטי באופרה הישראלית, היא חוויה מוזיקלית שמימית ומענגת בזכות סולנים משובחים, מקהלה ותזמורת נהדרים ומעל לכול, מוזיקה שכאילו כושפה בשיקוי משלה.
דוניצטי חיבר 60 אופרות במשך 25 שנות יצירה, אך רובן לא מוכרות וגם לא מבוצעות כיום. חמש אופרות נחשבות למפורסמות ביותר ושיקוי האהבה, שהוצגה לראשונה ב-1832 , במילאנו, היא אחת מהן.
האופרה היא בסגנון אופרה בופה, אופרה קומית איטלקית. העלילה מתרחשת בכפר פסטורלי , שם מתאהב אחד התושבים, נמורינו, בחור שמן ותמים, באדינה, בת הכפר היפיפייה. קצין רברבן וכובש נשים מגיע לכפר ולוטש עיניו בבחורה, והיא נענית לחיזוריו. עוד אורח מגיע לכפר: רופא אליל, המציע שיקויים לכל מחלה ולכל דווי והוא מציע לנמורינו לרכוש ממנו שיקוי פלאי שיגרום לאדינה להתאהב בו. העניינים מתפתחים קצת אחרת, אך לבסוף הכל מסתיים בכי טוב ושוב מסתבר ש"האהבה מנצחת".
האופרה של דוניצטי שזורה באריות מפורסמות ובכלל במוזיקה מענגת ושמימית. האריה המפורסמת ביותר באופרה היא דמעה אחת חטופה, אותה שר נמורינו במערכה השנייה. אריות ידועות נוספות הן על איזולדה האכזרית בביצוע אדינה, כמה היא יפה, בביצוע נמורינו, בדיוק כמו בפריז של בלקורה, קצין הצבא, והקשיבו האיכרים בביצוע הרופא.

עיקר הנטל באופרה מוטל על כתפיה וליתר דיוק קולה של הילה בג'יו, זמרת סופרן ישראלית בינלאומית, שמבצעת בהצטיינות את אדינה, תפקיד קשה, פיזית, כשהיא ניצבת רוב הזמן על הבמה (בחודש השישי להריונה, יש לומר). בג'יו משגרת לחלל קולות קסומים, מרגשים ומופלאים וביצועים שראויים ליותר ממחיאות כפיים סוערות. היא מחוללת קסם על הבמה ומעניקה לצופים חוויה מוזיקלית מעולה.
סטפן פופ, טנור מרומניה, שזו הופעתו השנייה באופרה הישראלית, מגלם את נמורינו ומגיש ביצועים נלהבים ויפים, מלאי רגש. הוא מבצע את "דמעה אחת חטופה" באורח נאה ביותר ואיכותי. הבריטון הרוסי אנדריי בונדרנקו מגלם את הרופא השרלטן  והביצועים שלו מצוינים, בשירה וגם במשחק, במיוחד בשיר הנושא של שיקוי האהבה. ברונו דה סימונה, בריטון איטלקי, זמר משובח, בהופעה יפה ומוצלחת, מגלם את דולקרמה, הקצין מיחידת הצנחנים. ענת צ'רני, זמרת הסופרן הישראלית, נעימה וחיננית בתפקיד ג'נטה, קולה זך והופעתה יפה ומוצלחת מאוד.
יעל לויטה מגלמת את אשת הרופא, המושכת בחוטים של בעלה השרלטן, מנהלת את הכספים ומכניסה אותו לתלם כשהוא חורג מהמוסכמות. אף שהיא זמרת אופרה מעולה, הפעם התפקיד שלה הוא משחק ואותו היא צולחת באורח משובח, מבדח, קליל ויפה.
הרקדנים הדס יעקובי ואופיר לביא (שהוא גם הכוריאוגרף המחדש לעיצוב התנועה המקורי של דניאלה מיכאלי), מגלמים בצורה משובחת ויפה את אדינה ונמורינו בנעוריהם, כצללים, לאורך האופרה. הילדים בני ה-12, תמר ארמל ויונתן גלזר, מגלמים בשובבות נעורים את בני הזוג בילדותם . אייל סרי מגלם את הצלם והנוטריון (שמשום מה, דומה יותר לרבי על אופניים), באורח מוצלח ויפה.
עומר מ. וולבר ניצח על תזמורת האופרה, התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, והפיק ממנה איכות מוזיקלית נפלאה. כל ההפקה המוזיקלית היא מצוינת. המקהלה, בניצוחו של איתן שמייסר (שהוא גם מנצח מחליף לוולבר), מילאה תפקיד מרכזי באופרה והפגינה הופעה מלוטשת. גדי שכטר הוא הבמאי המחדש לפי הבימוי המקורי של עמרי ניצן ועבודתו שופעת הברקות והעמדות מוצלחות. רות דר עיצבה את התפאורה והתלבושות היפות.

 

 

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *