אין גבול לאהבה

יונ 05

(צילום: רדי רובינשטיין)

חיים נוי על "האחרים" בתיאטרון הקאמרי: מחזה מרגש של הלל מיטלפונקט, המתרחש בשלהי המנדט הבריטי, על נשים יהודיות שנישאו לחיילים בריטים והואשמו בבגידה.

 

 

"האחרים", בתיאטרון הקאמרי, הוא מחזה חדש ומרגש מאת הלל מיטלפונקט ובבימויו, הפותח צוהר בלתי ידוע כל כך בציבור, על נשים יהודיות שנישאו לחיילים בריטים בתקופת המנדט והואשמו בבגידה ואף הוצאו להורג.

העלילה, המתרחשת בשלהי שלטון המנדט, עוסקת בצעירה בשם דסי, המתאהבת בקצין מודיעין בריטי, נישאת לו ועוקרת לאנגליה, שם נולד להם בן. משפחתה בארץ מנדה אותה וכאשר היא חוזרת, לרגל חתונת אחותה, אליה כלל לא הוזמנה, אביה מגרש אותה ותובע שתשוב לאנגליה. בהמשך, מתגלים סודות המשנים בעצם את כל התמונה.

זירת ההתרחשות היא פנסיון קטן המנוהל בידי אידה, אישה נמרצת וטובת לב, המאכסנת אנשים אפורים וקשיי יום. אנו פוגשים בפנסיון את עמירם, פסנתרן מחונן המנסה להשיג עבודה נחשקת במועדון ג'אז ידוע. כאשר דסי מגיעה למלון, מתברר כי עמירם הכיר ואהב אותה בעבר.

אדון מאייר הוא פליט יהודי מגרמניה שמשפחתו אינה טורחת לאסוף אותו אל חיקה, והוא מוצא בפנסיון מקום מקלט. מאייר כמעט ואינו פוצה פיו לכל אורך ההצגה ורק מילה אחת הנפלטת ממנו, מסייעת להצלת חיים.

אריה מרשק, אביה של דסי, מפגין איבה תהומית כלפי הבת שבגדה במשפחתה כאשר נישאה לאנגלי. מרשק וגיסתו, אחות אשתו המנוחה, מגיעים לפנסיון כדי להתעמת עם דסי. אבל הדודה, ריבה, עדיין אוהבת אותה ומנסה לסייע לה. אנו פוגשים גם את גילה, אחותה של דסי, המציבה את המציאות המרה כלפי אחותה שהגיעה מאנגליה ומגלה לה את הדילמות הניצבות בפניה.

בפנסיון מתרוצצת לה גם תיאה, יצאנית ישראלית שלזכותה עבר מפוקפק בכל נמל ועכשיו היא מתפרנסת מאירוח בריטים בחדרה הדל במלון, וגם מתרגמת לגרמנית עבור אדון מאייר האומלל.

לאורך ההצגה צצים ועולים סודות ואירועים המשנים ללא הרף את התמונה ואת המציאות. כך אנו למדים גם על רשימות שחורות של נשים שנישאו לאנגלים והואשמו על ידי ארגוני המחתרת בבגידה, והוצאו להורג. הסוף הוא, כמובן, אופטימי ומרגש מאוד.

נטע גרטי מגלמת ברגש רב את דסי, ולא פעם משחקה הטעון מעלה את סף לחלוחית הדמע בעיני הצופים.

יצחק חזקיה הוותיק מגלם את אדון מאייר, במשחק ללא אומר כמעט לכל אורך המחזה. רק הליכותיו המעטות ואישיותו המקרינה סבל ואומללות, מזניקים את משחקו. דודו ניב כמרשק, אביה של דסי, מגיש משחק מצויין, דרמטי ואפוף כישרון רב. הוא יודע להיות נזעם והחלטי וגם רך כבעבר. ג'וי ריגר מוצלחת כגילה, ומגלמת את התפקיד בצורה נפלאה ורגישה. אבישי מרידור מעולה כעמירם ומשחקו שובה לב.

כנרת לימוני הנהדרת מפגינה משחק משובח וייחודי בתפקיד תיאה. אסתי קוסוביצקי הוותיקה והנפלאה, מוצלחת מאוד כדודה ריבה. גיא מסיקה מגלם באורח ראוי את החייל הבריטי ואת הסניטר. עיריץ קפלן גונבת את ההצגה בדמותה של אידה בעלת הפנסיון, משחקה נפלא וראוי לתשואות מיוחדות.  

הלל מיטלפונקט אחראי, כמחזאי ובמאי, להצגה שהרקע שלה לא היה חשוף ומוכר לציבור הרחב, במידה הראויה, והתוצאה היא הפקה מוצלחת ומרגשת מאוד. אלכסנדרה נרדי עיצבה תפאורה יפה ששיאה רקע הים והפלגת אניות הצי הבריטי מישראל. עפרה קונפינו עיצבה תלבושות מוצלחות. עדי שימרוני עציבה תאורה יפה ופרקטית. שפי ישי אחראי למוזיקה הנאותה.

 

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *