בחזרה לסיקסטיז

ינו 25

(צילום: ליאור נורדמן)

(צילום: ליאור נורדמן)

חיים נוי על שיער בתיאטרון הקאמרי. מחזמר מלהיב, סוחף ומבדר, גם כיום, כמעט 50 שנה מאז שנכתב.

 

שיער, המיוזיקל האמריקאי שנכתב בידי ג'יימס ראדו וג'רום ראגני והולחן בידי גאלט מקדרמוט, עלה לראשונה באוקטובר 1967, בתחילה באוף-ברודוויי ובעקבות הצלחתו הגדולה, המשיך לברודוויי וזכה בפרס הטוני. מאז סחף את העולם והוצג ברחבי תבל וגם בישראל. כעבור 11 שנים הפך אותו מילוש פורמן לסרט מצליח, אם כי שונה במקצת מההצגה, במספר קטעים ודמויות.
"שיער" ביטא את תקופת ילדי הפרחים של שנות השישים, דיבר על הכמיהה לשלום, אהבה, אחווה וגם על סמים ומין חופשי. העלילה מתרכזת סביב חבורת היפים עליזה בראשותו של ברגר שאליהם מצטרף צעיר בשם קלוד, שהגיע לכרך הגדול זמן קצר לפני גיוסו הצפוי לצבא האמריקני. ההיפים מנסים לשכנע את קלוד לא להתגייס, הוא מצטרף אליהם ומכיר את שילה. בהמשך מחליט קלוד להתגייס למרות הכול ונשלח למחנה טירונים, טרם שיגורם לקרבות בג'ונגלים של וייטנאם. חבורת ילדי הפרחים נוסעת לפגוש בו וברגר מתנדב להחליף את קלוד במחנה בשעה שהוא יוצא להיפגש עם שילה אהובתו. אבל, בו בזמן היחידה מקבלת הוראה לצאת מיד לחזית וברגר נשלח בעל כורחו למלחמה ובה הוא מוצא את מותו. במהותו, שיער הוא מחזמר היוצא בזעקה נגד יציאה מיותרת של חיילים לקרבות שאין להם שום קשר אליהם.
בישראל המחזמר הופק לראשונה ב-1970 בתרגומו של אהוד מנור ובהשתתפותם של צביקה פיק, גבי שושן , צדי צרפתי ועוד. בית צבי ברמת גן העלה מידי פעם את המיוזיקל, בעיבוד קצת שונה מן המקור.
ההפקה החדשה בתיאטרון הקאמרי מלהיבה ומבריקה, מקצועית וסוחפת ולא נופלת ברמתה מהפקות דומות בברודווי ובווסט אנד. כחמישים שנה לאחר שנכתב, עדיין מצליח המחזמר להיות קולח ומרהיב עין . התרגום הישן של אהוד מנור נהיר וברור ומשובץ בסלנג ובביטויים שעדיין תקפים לימינו.
עיקר המחזמר הם השירים והריקודים הסוערים. משה קפטן מבכירי הבמאים שלנו ומר מיוזיקלס הישראלי, הצליח להפיק בזכות להקת השחקנים המוכשרים מחזמר מקצועי , בעל רמה איכותית גבוהה ביותר. הכוריאוגרף אביחי חכם המצוין חולל על הבמה ריקודים ותנועה קולחים ומופלאים.
בהפקות של המיוזיקל שיער כלולה סצנה ידועה ביותר של עירום חזותי מלא של השחקנים. גם כאן כלולה הסצנה הזו , אך מתרחשת מאחורי אפלולית מסך שקוף זרוע כוכבים והיא בלתי מורגשת.

עוז זהבי מגלם את ברגר והוא מוצלח מאוד, יודע לשיר ולהתמודד עם כל נפתולי התפקיד. דן שפירא מגלם את קלוד באורח יפה ומקצועי. חן אמסלם מעולה כשילה ומשחקה מוצלח ורב רושם. מיי פיינגולד היא דיון ,מעין דמות מספרת, המעבירה את הנושאים במחזמר ושירתה איכותית ומתאימה לתפקיד. עידו רוזנברג, המצוין בתפקיד ווף, הוא בעל יכולות משחק, תנועה ושירה מקצועיים ומוצלחים. מירב פלדמן נהדרת כג'יני. משחקה מהוקצע ונעים. אופיר צמח מוצלח מאוד כהאד. עודד לאופולד מגלם באורח יפה מאוד את הקצין. אור משיח, שגילם בשעתו את התפקיד הראשי במחזמר כאשר הועלה בבית צבי, מעולה בתפקיד הסמל. יואב מילשטיין, כאישה מן הקהל, מצוין במשחק ושירה שהם כליל השלמות. זוהר בדש, המגלם מספר תפקידים, ביניהם השופט, מגיש משחק משובח ויכולת שירה נפלאה.
בכלל , חלק הארי של תפקידי המשנה לוהקו על ידי שחקנים וזמרים בעלי יכולות מרשימות. לעדי אברהמי המצוינת יש יכולות תנועה ושירה מעולים ביותר. שירן לגזיאל, הדאנס-קפטן, נפלאה ביכולות הריקוד שלה. נעה גורן-זהבי טובה מאוד בתפקיד האימא של ברגר. נתנאל בסיל מחונן בקול משובח ביותר. נועם עמית נהדרת בביצועי הריקוד שלה. רוני מרחבי נהדרת בתפקיד אחת משבט הצעירות והיא בעלת יכולות משחק וקול משובחים. הילה הויזמן ואייר שטיימן הן בעלות יכולת שירה מקסימות.
ג'וני גולדשטיין אחראי לניהול המוזיקלי המקצועי והקסום, ביחד עם טל בלכרוביץ', המנצח על התזמורת ומדגים יכולות משובחות. ערן עצמון עיצב את התפאורה היפיפייה. יובל כספין עיצב את התלבושות התקופתיות הראויות. קרן גרנק עיצבה את התאורה המוצלחת, בייחוד בקטעים עם האורות המרצדים.דוקי עצמון אחראית להדרכה הקולית היפה.
אין ספק כי שיער הוא מחזמר משובח, מרהיב עיין בקול ובתנועה. בהחלט זו ברודווי בתל אביב.

 

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *