דודו ודידי

פבר 10

דודו גבע, גרסת חנוך פיבן (צילום: יח"צ)

דודו גבע, גרסת חנוך פיבן (צילום: יח"צ)

שתי תערוכות חדשות, האחת לציון עשור למותו של יוצר הקומיקס הישראלי דודו גבע והשנייה, במלאת שנה לפטירתו של דידי מנוסי. אמירה מורג מביאה לכם שתי סיבות טובות לחייך.

 

התערוכה "עדיין אופטימיים: אמנים מציירים דודו גבע", תיפתח ביום ראשון ה-15 בפברואר ותיסגר בסוף אפריל. 120 מאיירים ישראליים השיבו לחיים את דמויותיו המיתולוגיות של גבע: הברווז, צמד הבלשים אהלן וסהלן, הפקיד יוסף, האביר זיק ועוד. היוזמה היא של המאייר צחי פרבר, שגם אצר את התערוכה, ופרופסור דנה אריאלי, דקאן הפקולטה לעיצוב במכון טכנולוגי חולון.
הרעיון לתערוכה, שמהווה את תערוכת המאיירים הגדולה ביותר שנערכה עד כה בישראל, נולד לפני חודשים רבים. השניים פנו למאיירים בבקשה להחיות את דמויותיו של גבע. אל המאיירים נשלחה רשימה ובה שמותיהן של הדמויות המיתולוגיות של גבע והם התבקשו לבחור דמות אחת ולאייר אותה בסגנון שלהם, כאות הוקרה לדודו גבע.
דודו גבע (1950-2005), פרסם עשרות ספרים ומילא אלפי עמודי עיתון בקומיקס ישראלי פרוע, משעשע ועצוב. הקו שלו היה מדויק ולא דרש כמעט תיקונים. תחילה עבד בצוותא עם טקסט של שותפים ולאחר מכן כתב טקסט משלו, חד ויוצא דופן, מהיר וקליל, גם כשביטא עצב או כאב. לדברי פרופסור אריאלי, עבודותיו של גבע כאמן קומיקס רלוונטית גם כיום, במיוחד לאור הפיגוע שבוצע לאחרונה במערכת עיתון הקומיקס הצרפתי, שארלי הבדו. אריאלי: "דודו גבע האמין שלקומיקס יש כוח להשפיע על המציאות והוא הצליח לפענח את התרבותי והפוליטי בישראל על-ידי המדיה הזאת. הייתה לו יכולת יוצאת דופן לשקף את המציאות שלנו, שבאופן אבסורדי חוזרת על עצמה גם בימינו. לא שיערתי שההיענות תהייה כזו גדולה. מרגש אותי לגלות עד כמה גבע, שהיה נדבך מהותי כל-כך בישראליות החדשה, חי בתודעתם של כל-כך הרבה מאיירים מעולים. בעיניי הגדולה של גבע נקשרת ביכולתו לבקר עם הומור את המפעל הציוני. אני מקווה שתוך כדי זה שהוא מנגב שם חומוס למעלה, הוא יציץ מטה ויראה שיש לו כאן המון מעריצים״.

תערוכת דידי וצילה מנוסי (צילום: יח"צ)

תערוכת דידי וצילה מנוסי (צילום: יח"צ)

לאורך השנים, פרסמו דידי מנוסי ז"ל ואשתו צילה מנוסי מאות רבות של קריקטורות פוליטיות. התערוכה תציג אוסף של קריקטורות הלקוחות מתוך ספרם "המדריך הזואולוגי לפוליטיקה הישראלית". על איורים אלו זכו בני הזוג בפרס עיפרון הזהב לשנת 2011, מטעם אגודת הקריקטוריסטים.
דידי (ידידיה) מנוסי (מנוסוביץ) היה פזמונאי, עיתונאי וסטיריקן. הוא נולד בקיבוץ גבע ב-1928ומת בדצמבר 2013. בטרם מלאו לו 18 התגייס לפלמ"ח. לאחר מלחמת השחרור התגורר בירושלים ולמד באוניברסיטה העברית. מנוסי כתב שירים ופזמונים רבים אשר הפכו ללהיטים (ביניהם לי ולך ששרו אריק איינשטיין וגאולה נוני בסרט סאלח שבתי). במשך קרוב לארבעים שנים פרסם טור שבועי ב"ידיעות אחרונות", בו התייחס לאירועי השבוע בחריזה קצבית ורהוטה. ההומור שלו היה לעיתים בוטה, עמדתו נחרצת והביקורת נועזת, עוקצנית וחריפה. צילה מנוסי, ילידת 1930, הייתה במשך שנים רבות שותפתו לעשייה ואיוריה התלוו לרבים מטוריו. היא נולדה בפולין ובילדותה עלתה לארץ עם משפחתה. גדלה בירושלים, למדה ציור ב"בצלאל" ובלונדון. בשנת 1958 השניים נישאו, חזרו ארצה והחלו את עבודתם המשותפת. הקריקטורה שימשה את בני הזוג ככלי למתיחת ביקורת על דמויות ותופעות בארץ. דידי נתן את הרעיון וצילה איירה אותו. התערוכה מגישה חוויה אומנותית מלאת צחוק והומור בקובץ קריקטורות פוליטיות, שהן שוט צבעוני מלא בחן ושמחה בידי זוג האמנים. התערוכה, אשר הוצגה לראשונה במוזיאון לקריקטורה וקומיקס בחולון, תוצג במוזיאון האדם והחי בפארק הלאומי ברמת-גן, החל ביום חמישי, ה-19/2, במלאת שנה למותו של דידי, ולקראת הבחירות המתקרבות לכנסת.

http://tinyurl.com/otnxm8c

 

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *