דון קישוט מאחורי הסורגים

ספט 06

(צילום: אלכסיי אבן)

(צילום: אלכסיי אבן)

חיים נוי על אני דון קיחוטה, בתיאטרון גשר: הצגה מהפנטת ומרשימה, חוויה תיאטרלית יוצאת דופן.

אני דון קיחוטה, שנכתב על ידי רועי חן בהשראת מיגל דה סרוונטס, הוא מחזה מרשים ומהפנט, הצגה קולחת שאין בה רגע דל. ההפקה בתיאטרון גשר מוצלחת בזכות להקת השחקנים המוכשרת וגם בזכות התפאורה והתלבושות המרהיבים, התאורה , המוזיקה והאפקטים המיוחדים שכולם חוברים לחוויה תיאטרלית יוצאת דופן, בניצוח המופלא של הבמאי יבגני אריה. אריה, המנהל האמנותי של תיאטרון גשר, אחראי להישג תיאטרלי מרשים ביותר. כל פרט בהצגה טופל בטוב טעם ובאיכות מקצועית. החל מהאפקטים הקוליים של המיית הים הגועש בסצנת ספינת האסירים , עבור לסצנת הכבשים הנפלאה וכלה בבית הבושת, שהגיבור מדמה לטירת אצילות נכבדות.
"דון קישוט" (או דון קיחוטה), כידוע, הוא ספרו מ-1605 של הסופר והמחזאי הספרדי מיגל דה סרוונטס. גיבור הרומן הוא בעל תפיסת מציאות מעוותת ומדמה עצמו לאביר המנהל מלחמות צדק, שאין לו כל סיכוי לנצח. הוא גם לוחם בשמה של נערה כפרית שראה בחטף ומדמה אותה לגבירה אצילה בשם דולצינאה. האביר ממנה נושא-כלים ערמומי בשם סנצ'ו פנסה, הרכוב על חמור בעוד הוא עצמו רכוב על סוס כחוש ונלחם, בין השאר, בטחנות רוח שנראות בעיניו כענקים אויבים.
"אני דון קיחוטה" מביאה את סיפורם של שני אסירים החולקים תא כלא. אחד מהם קורא שוב ושוב באזני חברו, שאינו יודע לקרוא, את הרומן הנודע . הקריאה בספר מאפשרת להם להפליג בדמיונם אל ההרפתקאות הססגוניות שחוו גיבורי הרומן. כך, המציאות והדמיון משתלטים לסירוגין על המתרחש בהצגה. בחלקה השני, האסיר השוגה שהוא דון קיחוטה מוצא עצמו בבית חולים לחולי נפש. גם שם ממשיכים האירועים לתעתע בו. הנפשות מבית הסוהר מגיעות גם לבית החולים והדמיונות מתערבבים פעם נוספת לתוך חייו, עד לגילוי מפתיע שמעמיד את האירועים באור חדש ומסביר מעט את פשרן.
אריה החליט ללהק שני שחקנים לתפקיד הראשי של דון קיחוטה בדמות האסיר מספר 1: ישראל (סשה) דמידוב ודורון תבורי, המופיעים לסירוגין. דמידוב מפגין משחק מרשים ומהפנט. גוון הקול המיוחד שלו הוא חלק נכבד ונפלא של גילום הדמות. השחקן הוא בעל יכולות דרמטיות חורגות בנוף התיאטרלי והופעתו ראויה לתשואות מיוחדות.
אלכסנדר סנדרוביץ' מפליא לגלם את האסיר השני, סנצ'ו פאנסה. סנדרוביץ' הוא שחקן רב הבעה, בעל יכולות מעולות של משחק, רב רגש ומוצלח במיוחד.
יובל ינאי מגלם את הסוהר הקשוח ואת הרופא וגם מופיע בחלומות האסירים, כסוהר בספינת האסירים. ינאי הוא שחקן מוצלח ובעל סגולות דרמטיות טובות מאוד. למרות דיבורו הנעים, הוא מצליח בגילום הסוהר המרושע וגם מוצלח מאוד כפסיכיאטר.
נטשה מנור הנהדרת מצטיינת במשחקה המוצלח ומעוררת השתאות במגוון תפקידיה: הסוהרת, בעלת בית הבושת והאחות.
קארין סרויה מבריקה בתפקיד אשתו של סנצ'ו פאנסה ומרשימה במיוחד בסצנה שבה היא מגיעה לבית הסוהר, לספר לבעלה שהצליחה להביא לקיצור עונשו ולשכנעו לחזור הביתה לאחר שישוחרר.
הקורוס רב המשתתפים מלוהק ושזור בשחקנים נפלאים וידועים, בהם לוסי דובינצ'ק, הנרי דויד, סבטלנה דמידוב, דוד זיסלסון, יוליה טגיל, פאולו א. מאורה, איגור ממונוב, דניאל סטיופין, אנג'לה שטיינגרט, שיר שנער, ליליאן רות, רות רסיוק, אלכסנדר טורופובסקי ואנדרי קוליש.
התפאורה שעיצב סמיון פסטור פשוטה ומדהימה כאחד. התלבושות של סטפניה גראורוגקייטה נפלאות ומרהיבות עין. איגור קפוסטין עיצב תאורה נהדרת. המוזיקה שערך אבי בנימין מצוינת ושזורה בקטעים מיצירות ורדי ואחרים, וכן מקטע מהמחזמר דון קישוט בביצוע ז'ק ברל. הסאונד, של מיכאל וייסבורד, מצוין, וקטע הסערה בים הוא קסום.

 

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *