האופרה הישראלית מציגה: אהבה, תשוקה ורצח

מאי 12

(צילום: יוסי צבקר)

(צילום: יוסי צבקר)

חיים נוי על כלת הצאר של רימסקי קורסקוב, בביצוע הזמרים והתזמורת של האופרה החדשה ממוסקבה.

 

כלת הצאר היא יצירת מופת של המלחין הרוסי המהולל ניקולאי רימסקי קורסקוב, שחיבר 15 אופרות שלמות. היצירה חוברה ב-1898 ועלתה במוסקווה שנה לאחר מכן. האופרה היא תמהיל של אהבה, תשוקה, קנאה, מרמה ורצח , שזורים בשירים ולחנים אדירים של עשרות משתתפים. היא מבוצעת בידי הסולנים, המקהלה והתזמורת של האופרה החדשה ממוסקווה , המתארחת על במת האופרה הישראלית.
האופרה מתאפיינת מביצועים חזותיים עתירי תלבושות וקולות של סולנים שמימיים, לפרקים אפילו אקפלה, ללא ליווי תזמורתי.
העלילה , כמו רוב האופרות, קצת מסורבלת וכרגיל כלולים בה תאוות ותשוקות, אהבה וגם רצח. לעלילה יש רקע היסטורי כלשהו מתקופת איוואן האיום, הצאר הרוסי הנודע לשמצה.
העלילה מספרת על גריגורי גריזנוי, אחד משומרי ראשו של הצאר איוואן האיום, המבכה את כשלון הצעת הנישואין שלו למרפה. אביה של מרפה, הסוחר סובקין, השיב בשלילה מאחר וידה של מרפה הובטחה כבר לאהוב ילדותה, איוואן ליקוב. גריזנוי מארגן משתה גדול ומזמין אליו את ליקוב שזה עתה חזר מחו"ל. בתום הנשף מבקש גריזנוי מבומליוס, רופאו האישי של הצאר, שיקוי אהבה אותו הוא מייעד לידיד, אך לובשה, אהובתו של גריזנוי המצותתת בחשאי מבינה כי השיקוי מיועד לאישה אחרת בה הוא מאוהב. לובשה הקנאית נשבעת לנקום ביריבתה המסתורית.
מרפה ודוניישה מטיילות ברחוב, כשמרפה מספרת לחברתה על האושר שבנישואיה לאהובה ליקוב. את שיחת הבנות קוטע הגעתו הפתאומית של איוון האיום, המחפש מועמדות לכלה. סובקין וגריזנוי מצטרפים לבנות, וכולם נכנסים לבית סובקין. לובשה מגיעה, מציצה דרך החלון ומבינה כי גריזנוי מנסה להשיג את מרפה היפהפייה בעזרת שיקוי האהבה. היא יודעת כי לא תוכל להתחרות עם מרפה ביופי ולכן מבקשת מבומליוס להחליף את שיקוי האהבה. בומליוס מוכן לתת לה את השיקוי אך רק במחיר אהבתה שלה. לובשה מסרבת לעסקה, אך השנאה הבוערת בליבה ,משכנעת אותה להסכים.
בבית סובקין, סובקין ליקוב וגריזנוי מדברים על החתונה הצפויה של מרפה וליקוב. הבעיה היא שכל עוד הצאר לא בחר בכלתו אין אפשרות להמשיך בהכנות. הצאר בחן כמעט 2000 בנות מכל רחבי רוסיה, ובין 12 המועמדות הסופיות מרפה ודוניישה גם יחד. ליקוב מדוכא ודואג וגריזנוי מרגיע אותו. כשמרפה חוזרת לבסוף, כולם נרגעים וממשיכים בהכנות לחתונתה של מרפה. גריזנוי מנצל את ההזדמנות כשאף אחד לא שם לב, ונוסך אל תוך המשקה המסורתי לחיי הכלה שיקוי שהוא בטוח שהוא שיקוי אהבה. ברגע זה מגיעות החדשות שהצאר בחר במרפה לכלתו. בהוראתו של הצאר דואג גריזנוי להוציא את ליקוב להורג. כאשר מרפה שומעת על כך היא מתעלפת ומתעוררת זמן מה לאחר מכן כשהיא מעורערת בנפשה ובמצב פסיכוטי ואינה מוכנה להאמין כי אהובה מת. החוויה הנפשית מיושמת כמובן לאריה גדולה , שזורה בכאב וחרדה.
גריזנוי מודה כי הוא היה זה שהוציא להורג את ליקוב וללא כוונה הרעיל את מרפה. לובשה מתוודה כי היא זו אשר החליפה את השיקויים. אחוז טירוף, גריזנוי הורג את לובשה.
מי שצלח את העלילה המסובכת, יכול כעת להתרשם מהלחנים והמוזיקה האדירה הבוקעת מפי הזמרים והתזמורת. הסולנים הם בעלי קולות עזים , בסים מופלאים וסופרנות כבירות והמקהלה מפגינה יכולת קולית עזה ורבת עצמה, לצורך וגם שלא לצורך.
אנדז'יי בלטסקי היה גריזנוי מרשים ועצמתי. ליקוב בוצע באורח מצוין בידי אלכסיי נקליודוב. מקסים אוסטרוחוב היה בומליוס מרשים. לובשה היתה אנה ויקטרובה המקסימה. אנה סיניטסינה נפלאה בתפקיד דוניישה. גלינה קורולבה בעלת הקול הנפלא הייתה מרפה מצוינת. אנדריי פטיסוב גילם באורח נעים ומלודי את אחד האצילים, סקורטוס.

ןלרי קריצקוב ניצח ביד רמה על התזמורת והפגין שליטה מופלאה בשרביט המנצחים. הבמאי יורי גרימוב ויתר קצת על קטעים מהפתיחה והעמיד את כל הקאסט סביב מגדלי עץ שזורים במדרגות ומרפסות. מריה דנילובה עיצבה תלבושות נהדרות ביופי ומרשימות מאוד.
אין ספק כי מדובר בהפקה מעולה וחוויה מוזיקלית, אם כי העלילה קצת מסובכת ולא ניתנת לקליטה והבנה למי שאינו מצוי בעניין.

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *