זורם: אהבה עיוורת

פבר 28

(צילום מסך: פיצ'פורק)

(צילום מסך: פיצ'פורק)

למרות ש"בליינד" ווילי ג'ונסון הקליט בחייו רק כ-30 שירים, הוא נחשב לאחד מגדולי מוזיקאי הבלוז במחצית הראשונה של המאה ה-20 . טום ווייטס, לוסינדה וויליאמס, שינייד אוקונור ואחרים, משתתפים באלבום מחווה לג'ונסון, בביצועים חדשים לשיריו, שאחד מהם אף הוטבע בתקליט ששוגר בחללית וויאג'ר לצד מוזיקה של בטהובן ובך.

ב-1977 שיגרה נאס"א את החללית וויאג'ר אל מעמקי החלל, לחקור את מערכת השמש שלנו ומעבר לה. מתוך תקווה, או חלום, לגלות חיים תבוניים בחלל, נשלחו בחללית תקליט, שהוטבע בזהב כדי להבטיח את שרידותו, ופטפון, לנגן אותו. המטרה הייתה, להציג את המגוון האנושי ואת התרבות האנושית, באמצעות מוזיקה של בך ובטהובן, צליל פעימת לב וגם שיר אחד של זמר וגיטריסט הבלוז "בליינד" ווילי ג'ונסון, dark was the night – cold was the ground .
השיר הזה, אחד מכ-30 שירים בסך הכל שג'ונסון הקליט בחייו, הוקלט בביצוע חדש של ריקי לי ג'ונס, לאלבום המחווה god don't ever change , הזמין להאזנה ולהורדה ברשת. לדברי מפיק האלבום, ג'פרי גאסקיל, "המוזיקה של ג'ונסון מדברת אלינו גם כיום משום שהיא קינה על מצבו של האדם. היא על-זמנית, נצחית". היא גם השפיעה על לא מעט מוזיקאי רוק: אריק קלפטון ולד זפלין, למשל, הקליטו משיריו.
ג'ונסון נולד בטקסס, ב-1897 ומת בגיל 48 . מספרים שהתעוור בילדותו כאשר אמו החורגת השליכה חומצה בפניו. הוא למד לנגן גיטרה אקוסטית וסלייד והחל לשיר ברחובות, אוסף דולר לדולר. ג'ונסון חיבר את הבלוז עם הגוספל והספיריצ'ואלס, שירי הדת והאמונה ששרו השחורים בכנסיותיהם ומקומות עבודתם, וקודם לכן, עבדותם. הוא שר על האפוקליפסה ע"פ יוחנן הקדוש (john the revelator , כאן בביצוע טום ווייטס), ועל חזון הנביא יחזקאל שראה את מרכבת הכבוד של אלוהים העשויה "אופן בתוך אופן". מצד אחד, נבואות זעם על jesus is coming soon (קאובוי ג'אנקיז), ורבבות הרשעים שימותו על חטאיהם. מצד שני, קריאה לאל הטוב, let your love shine on me (מריה מק'קי, שרה ומנגנת בכל הכלים, מגיטרה ועד אורגן), וזה מרומם את הנפש, בלי קשר לאלוהים שאליו אתה מתפלל, אם בכלל. שינייד אוקונור (trouble will soon be over ), ומקהלת בליינד בויז אוף אלבמה (mother's children have a hard time ), מוסיפים לאווירה.

ווייטס שר גם the soul of a man , בקול החצץ המוכר, שאוהבים מאוד או מצטמררים ממנו. לוסינדה וויליאמס שרה שני שירים, ביניהם שיר הנושא, שמתחיל א-קאפלה, רק היא ועצמה, מתפתח לבלוז-רוק חשמלי וחוזר לקול היחיד, שלה. את נציג האוסף לחלל החיצון, כאמור dark was the night , שרה ריקי לי ג'ונס כאילו מישהו אוחז בגרונה, מוציא את נשמתה. כשמצטרפים כלי הנשיפה, זה כבר נשמע כמו שיר הלוויה, ולא בנוסח הקופצני, הג'זי של ניו אורלינס, אלא מעיק וצובט בלב עד אין סוף. ובכל זאת, יפה.
לאלבום

http://tinyurl.com/h53mcrv

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *