חפירות בירושלים

נוב 30

החל מיום שלישי, בספריה הלאומית בירושלים, קוטנר חופר בספרייה, סדרה חדשה על המהפכות שהתחוללו במוזיקה הישראלית הפופולארית, החל בשנות ה-60 , בהשתתפות הצ'רצ'ילים, יהודה עדר, דני סנדרסון, אהובה עוזרי ועוד. אמירה מורג שמעה מיואב קוטנר מה צפוי בסדרה.


יש מעט אנשים שאפשר לומר עליהם שהם אוטוריטה אמיתית. יואב קוטנר הוא אחד מהם, ומי שצריך הוכחה נוספת, מוזמן לקוטנר חופר בספרייה, סדרה בת 5 מפגשים בספרייה הלאומית בירושלים, אחת לשבועיים, בהם קוטנר יספר על  הפסקול שליווה את הטלטלות שעברה החברה הישראלית, בשלושה העשורים הראשונים לקיומה. 
איך נולד הרעיון?
"זה שילוב של שני דברים: אני אוהב לחטט בארכיונים, ובאמת נוצר קשר עם הספרייה הלאומית וגיליתי שיש שם המון דברים מעניינים. בתור היסטוריון מוזיקה מעניין אותי לחפור שם. מצד שני, אני חופר (במובן של), אוהב לדבר. תוסיפי לכך את העובדה שלספרייה, כספרייה, יש תדמית של משהו מיושן, וזה ממש לא נכון, והם גם רצו להצעיר את המקום. מבחינתי זה נחמד, כי אני עושה הרבה הרצאות על מוזיקה, ופה באמת יש לי הזדמנות לצאת מההקשר המוזיקלי למה שקרה מסביב באותה תקופה".
ומה גילית?
"זה לא מה שגיליתי, זה יותר לראות את הדברים שרק שמעת עליהם. עשו דברים מקסימים פעם. הצ'רצ'ילים, לדוגמה, שיתארחו במפגש הראשון, ביום שלישי הקרוב (1.12 ), עשו משהו נורא ראשוני כששילבו מוזיקה פסיכדלית עם מזרחי, וזה יצא מדהים ומחזיק מעמד עד היום. אז במפגש הזה אני אדבר על להקות הקצב והרוקנ'רול של אותה תקופה ועל סצנת המועדונים ברמלה ודרום ת"א. בניגוד להרצאות רגילות, פה בכל מפגש יהיו אמנים שאני אראיין והם גם יתנו הופעה אקוסטית. אז אם בתוכנית הראשונה אני אדבר עם מיקי גבריאלוב, יעניין אותי לדעת אם הצ'רצ'ילים הבינו אז את הצד החברתי. אם הייתה להם מודעות למה שהתרחש אז בארץ. הסדרה הזאת מדברת על שנות ה-50 וה-60 לפי נושאים שבחרתי, והאנשים בספרייה עזרו לי למצוא חומרים נוספים, לאו דווקא מוזיקליים, שקשורים לנושא".


במפגש השני (15 בדצמבר), יתארח דני רובס והוא יעסוק בהשפעת הרכבים מחו"ל על המוסיקה בארץ, בדגש על להקת החיפושיות. המפגש השלישי נקרא "לא מוכרחים להיות שמח", ובו קוטנר ושלמה גרוניך יבחנו את השפעת המלחמות, השכול והמתיחות הביטחונית, על היצירה והכתיבה בשנות השבעים. במפגש הרביעי, "למרות הכל", יתארחו דני סנדרסון ויהודה עדר, שיספרו על המעבר מלהקות צבאיות ללהקות רוק, ועל התבגרות וקולות אישיים במהפכת הפופ הישראלית. במפגש החמישי והאחרון, "אל תקראו לי שחור", יתארחו אהובה עוזרי ושי צברי, והוא יוקדש למחאת הפנתרים השחורים ומהומות ואדי סאליב לפניה, ועל יצירת ז'אנר השירה הים-תיכונית.
יהיה המשך?
"אני מקווה שכן. אם יהיה עניין מצד הקהל אני משער שאמשיך הלאה, לשנות ה-70 וה-80, וזה באמת כיף. בתור אחד שאוהב היסטוריה אני מקבל מזה הרבה, וגם הם, (הספרייה הלאומית), מרוויחים. כן, ברור שאני מרוויח גם מבחינה כספית, אבל אני מדבר על מה שמעשיר אותי. בסה"כ החיים מחייכים אלי. אני עובד במה שאני אוהב, יש לי אישה שאוהבת אותי. מה רע"?

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *