כותרות האתמול: 5 בינואר, 1973

מאי 17

אילנית תייצג את ישראל ב"ארו-ויזיון"!

זו הייתה הכותרת שפרסם להיטון וסימן הקריאה נבע כנראה מהתרגשות אמיתית של אורי אלוני, העורך (יחד עם דוד פז), שסיקר את התחרות בשנתיים האחרונות, כשבארץ לא ממש התרגשו ממנה וגם לא ממש הוחלט איך צריך לכתוב את שמה. בכתבה שפרסם לאחר האירוויזיון ב-1972 , סיפר אלוני שישראל הוזמנה להשתתף בתחרות באותה שנה, אבל ברשות השידור (שקדמה לתאגיד השידור כאן), התעוררו מאוחר מדי וגילו שפספסו את מועד משלוח טפסי ההרשמה בחצי שנה.

כבר אז, ב-1972 , אילנית נחשבה למועמדת הטבעית לייצג את ישראל, אם וכאשר. בינואר 1973 דיווח להיטון, כאמור, ובזהירות מתבקשת לנוכח הפשלה הקודמת,  כי אילנית תהיה "ככל הנראה" נציגת ישראל לאירוויזיון שיתקיים ב-7 באפריל, בלוקסמבורג. "אם יאושר התקציב המתאים, תועבר התחרות באמצעות שידור חי באמצעות לוויין לישראל. במידה ולא יימצא תקציב לכך, תוקלט ותשודר בישראל ימים ספורים לאחר קיומה", נכתב בלהיטון. בסוף נמצא תקציב והאירוויזיון שודר בשידור ישיר גם לישראל.

והשיר? "ועדה מיוחדת של רשות השידור שהתכנסה ביום חמישי שעבר הקשיבה לשירים שונים שהושמעו באוזניה ולבסוף נבחר פזמון שהולחן על ידי נורית הירש ושמילותיו נכתבו על ידי אהוד מנור. לפי שעה לא נקבע שמו הסופי של השיר".

כעבור זמן לא רב, השם נקבע, השיר נשלח והביא כבוד גדול ליוצריו, לאילנית ולמדינת ישראל בהופעת הבכורה שלה באירוויזיון: "אי שם" סיים במקום הרביעי ופתח את הדלת להשתתפות ישראלית קבועה בתחרות. כל השאר היסטוריה.

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *