לשיר, לעשן, לשתות ולשמוח

ינו 03

%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%90%d7%9c-%d7%96%d7%9c%d7%a6%d7%a8-%d7%a6%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%9d-%d7%9e%d7%a1%d7%9a-%d7%99%d7%95%d7%98%d7%99%d7%95%d7%91

(צילום מסך: יוטיוב)

גיא טנא על הגרסאות בעברית של שמואל זלצר לשירי ולדימיר ויסוצקי: שבעה שירים ב-17 דקות, מסע מרתק ומומלץ לעולמו של המשורר הרוסי המנוח.

 

 

ולדימיר ויסוצקי, זמר, משורר ושחקן רוסי (1938-1980), היה ועודנו מהסממנים הבולטים של יצירה חברתית ואנטי-ממסדית בתרבות הרוסית. היוצר, שצונזר פעמים רבות ע"י המשטר הסובייטי, היה נשוי לשחקנית הצרפתיה מרינה ולאדי בנישואים בשלט-רחוק ונפטר, כמה סימבולי, בזמן האולימפיאדה במוסקבה. כאילו נשבר או מתריס אף במותו כנגד הגלוריפיקציה חסרת התוכן של העוצמה הסובייטית.

שמואל זלצר, שנולד בטשקנט ב-1984 , הוא יוצר ירושלמי, מוזיקאי, משורר ספוקן וורד בעברית, וגם אדריכל מוסמך. זלצר מופיע ומקליט מעל 15 שנה, והיה חבר בלהקות "עלא אש" ו"איסתרא". הוא תרגם ועשה אדפטציה ישראלית, לשונית ותרבותית, לשירי ויסוצקי, עיבד והפיק מוזיקלית את "שירי ברזל",  הפרויקט המיוחד שכולל שבעה שירים ושבע עשרה דקות בלבד. בכך הוא ממשיך מיזמים מוזיקליים קודמים, של ליאור ייני וארקדי דוכין,  שהציגו את ויסוצקי לקהל הישראלי הרחב. שירי ויסוצקי שבחר זלצר, כמו שירים של שנסוניירים צרפתיים דוגמת ז'ורז' ברסנס, הם עממיים, חצי-מדוברים, אשר סומכים על כוח הניגון שיעביר וידגיש את המסרים החברתיים והפוליטיים החריפים והקיומיים הטמונים בתוכם.

"שיר על גלגול נשמות" (במקור "שיר קטן על גלגול נשמות" ), הוא שיר ציני שמלגלג על ההבדלים בין הדתות והתרבויות. ההומור החשוב כל כך לויסוצקי מתבטא אצל זלצר בבתים מהירים, מחורזים, ביטויים כמו "סתום כמו פקק", חתול שהיה פעם סתם מניאק, ועוד. כל אלה מתאזנים אל מול הרצון, אולי ההטפה לשאוף לטוב :"אולי עדיף מראש לחיות/ חיים של בן אדם הגון".

"ג'ירף ואנטילופה" (במקור "שיר קטן על שום דבר, או מה קרה באפריקה"), הוא רגאיי חברתי (הראל טייטל בתופים ומיכאל גלוקסמן בקלידים), סוג של משל. בשירה שמזכירה את זאב טנא ויעקב רוטבליט (שניהם כמובן יוצרים השרים את שיריהם). זלצר מחבר היטב את האלגוריה הרוסית על שוויון ושוני לאמת אוניברסלית.

"יש לה (שיר לירי)" (במקור "שיר לירי – יש לה הכל משלה, גם לבנים וגם מגורים"), מציג את המזרח המוזיקלי בשיר סיפורי שמתאר אהבה/הערצה/סגידה מרחוק בפורמט הידוע של גבר ואשה שנדמה ואין שום סיכוי להתאמה ביניהם, אבל יש לי תחושה שהתקווה תמיד קיימת…

"באזור המפורז" (במקור "שיר על האזור המפורז"), מועבר ע"י זלצר למציאות ביטחונית שמוכרת לרבים מאתנו. המציאות הגבולית (תרתי משמע), נסחפת לסוריאליזם שמשיק אהבה בין המפקדים, זה הסורי וזה הישראלי לבין ארוסותיהם. אהבה שמקדשת את הרומנטיקה ומתנגשת במלוא כוחה וקסמה באיוולת הצבאית שייתכן ומביאה עמה מוות של לוחמים שיצאו לקטוף פרחים עבור מפקדיהם.

"תעבירו (מנהרה על פני הנהר)" (במקור "תעבירו, תעבירו"),  האבסורד מצוי כבר בשם המשני של השיר: הרי לא ניתן להעביר מנהרה על פני נהר וייתכן שזלצר את ויסוצקי, ולהיפך, משתמשים בסתירה זו כדי להמחיש את גודל האתגר בפתרון הנכון למצבים אבסורדיים שנדמים נצחיים ובלתי פתירים. בטקסט, על האש משתלב עם כוס שיכר, קהלת משתלב עם חומת ההפרדה וסולו גיטרה משכנע של זלצר מחמיא ומחדד את הקונפליקט שבבסיס השיר.

"שיר על חבר" (כך גם במקור), עוסק בקשר הבין אישי, האינטימי, אל מול הגורל. שיר המסע הזה מתאר חברות אמיצה, תפיסה ברורה של חוסר פשרות ונאמנות מעל הכל. אצל זלצר, כמו אצל ויסוצקי, לקרב נוכחות תמידית, לא רק במובן הצבאי, אלא הערכי, האנושי והקיומי.

"שיר בזמן חקירה" (במקור, "פרוטוקול משטרתי"), הוא גרסה סטלנית ומקומית מאד, כנראה לשיר שיכורים רוסי. המשטרה נתפסת פה כמייצגת את המשטר, ומול החוקר נשמע ערבוב של ביטויים מעושנים כמו "טולה", "קטנה", "שאכטה", לצד ז'רגון צבאי ובעיקר ירושלמית מדוברת, עם "צומת של הבנקים", "אני לפחות מקטמון, הוא יש לו עד בית זית", וכן הלאה.

זלצר מרחיק עצמו מן השפה הרוסית כדי לשמר את המסרים של ויסוצקי ואת הקונספציה שלו: אדם הוא תמיד אדם פשוט. רצונותיו ברורים והממסד לא מצליח להבין, לקבל ולתרום לכך. הברירה של הממסד תמיד אופוזיציונית ולאדם נשאר לשיר, לעשן, לשתות ולשמוח על כך. "שירי ברזל", מסע מרתק ומומלץ.

One comment

  1. שמואל /

    להאזנה ורכישת האלבום:
    https://shmuelzeltser.bandcamp.com/releases

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *