מסע מטורלל בנבכי ההוויה היהודית

אוג 17

(צילום: שמחה ברבירו)

חיים נוי על "יהודים רעים" בתיאטרון הספרייה: קומדיה מרגשת, פנינה תיאטרלית נפלאה וסוחפת בבימויו המבריק של ארתור קוגן.

 

"יהודים רעים" בתיאטרון הספרייה ברמת גן, היא קומדיה מרגשת מאת המחזאי האמריקני ג'ושוע הרמון, פנינה תיאטרלית נפלאה, קולחת וסוחפת.

מחזה הביכורים של הרמון עלה לראשונה לפני כתשע שנים כמחזה קריאה, הופק להצגה מצליחה בברודווי ובווסט אנד. הרמון סיפר בשעתו כי המחזה קשור לחוויה אישית שחווה באירוע זיכרון לשואה, ובו במקום שרבט את שם ההצגה ומספר מילים על הרעיון מאחוריה.

העלילה עוסקת בשלושה צעירים, בני דודים, שני גברים ואישה, ליאם, ג'ונה ודיאנה, שנפגשים בדירה לאחר הלווית סבם, ניצול השואה. אחד מהם מגיע עם ארוסתו, אמריקנית ממוצא גרמני. המפגש בין הנוכחים הופך להיות מסע מטורלל בנבכי ההוויה היהודית, ענייני אמונה ומשפחה, כשגולת הכותרת היא, למי יוענק מדליון ח"י מזהב שהסבא המנוח אצר מתחת ללשונו בכל תקופת השואה.

ארתור קוגן, המנהל האמנותי של התיאטרון, העלה הצגה מבריקה, מצחיקה עד דמעות, מרגשת מאוד ורוויה בהברקות בימוי. קטע הסיום הוא גולת הכותרת של ההצגה. יחד עם המשחק המהוקצע של צוות השחקנים המשובח, ותמונות הזויות, קוגן מגיש לצופים חוויה תיאטרלית שכה נחוצה בימים טרופים אלה.

נועה כדריה מגלמת את דיאנה שמתעקשת שיקראו לה דפנה, ציונית ומסורתית, המבקשת לעלות לישראל ולהתגייס לצה"ל, ומעוניינת לקבל את התליון כמזכרת מהסבא. נועה היא שחקנית נפלאה בעלת עוצמה קולית מרשימה, משחקה קולח ומבדח, יש לה יכולות דרמטיות מעולות וכל רגע שלה על הבמה הוא מחזה בפני עצמו – שנון וחד, רועם ומצחיק וגם מרגש מאוד.

נוי קלימן מגלמת את מלודי, ארוסתו של ליאם, נוצרייה מבית טוב וגם גרמני, דבר שהופך אותה עד מהרה לנושא שנוי במחלוקת. נוי היא אחת השחקניות המוכשרות בתיאטרון, עם כישרון משחק דרמטי וקומי ויכולות ווקאליות. אחד משיאי ההצגה הוא הרגע בו היא מתבקשת להשמיע שיר, כיאה ל"בוגרת אקדמיה למוזיקה ושירה אופראית", ופוצחת בזיוף מופלא של השיר הנודע סאמרטיים מתוך האופרה פורגי ובס. היא זוכה כמובן למחיאות כפיים סוערות.

אוהד פונטה, שחקן עם פוטנציאל מרשים, מגלם היטב את ליאם, העומד להציע נישואין למלודי, ורוצה להציע זאת לא באמצעות טבעת, אלא התליון של סבא. הרעיון הזה נתקל  בהתקפה פראית של דפנה.

ליאור משיח מגלם את ג'ונה, המשתדל להקפיד על ניטרליות, אך נקלע לסיטואציות משונות. למשיח יש יכולות משחק יפות ודינמיקה מוצלחת, גם כשהוא שותק – הוא באמת משחק, ורואים זאת על פניו.

התרגום של רבקה משולח הוא מוקפד ורהוט. במבי פרידמן עיצב תפאורה סולידית ונאותה. עדי ביבר עיצבה תלבושות יפות. אורי רובינשטיין אחראי לתאורה  המוצלחת.

 

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *