משפחה בצל היגון

פבר 02

(צילום: שמחה ברבירו)

חיים נוי על "לרקוד ולעוף" בבית צבי: הצגה מרגשת ומעוררת מחשבות, מענגת ומבדרת, גם אם התוכן שלה בהחלט סהרורי ועצוב.

 

"לרקוד ולעוף", בבית צבי, הוא מחזה על משפחה ישראלית המנהלת בית מלון קטן ושזורה בשקרים ובסודות אפלים, כואבת וצוחקת, ומשרטטת לפנינו הוויה לא טיפוסית של חיים בצל היגון, השכול והאושר הנכסף. להקת שחקנים משובחת עם בימוי משובח של אלה ניקולבסקי, מצליחה להציג מחזה קולח ומסקרן, מרגש, מענג ומעניין. ההצגה המשובחת מותחת ברובה, מרגשת , שנונה, ובמרכזה הסוד אפל הרובץ על המשפחה, ואותו מנסים לפענח.

המחזה של רשף ורגב לוי מביא בפנינו את סיפורה העצוב של משפחת פלדמן, המתכנסת לחגוג את ליל הסדר בשיאה של האינתיפאדה השנייה, בשנת 2002 , במלון של המשפחה על חוף הים בנתניה. המשפחה תהיה עדה לפיגוע הדמים במלון פארק הסמוך. ערב ההתרחשות שקועים בני המשפחה בתוך התסבוכת המשפחתית הפרטית שלהם. ענת, חברתו של האח הגדול יוסי , מנהל המלון המשפחתי, מעוניינת שיספר לאמו, שרה, שבדעתו להתחתן איתה. ענת היא גם חברתו לשעבר של אחיו הקטן יותר, אסף. שרה, אם המשפחה שולטת בעניינים ביד רמה, לא תמיד בהצלחה. לאירוע מגיעים אלה, אחותו התאומה של אסף, ועידן, החבר החדש שלה. נמרוד, "הכבשה השחורה" שהספיק כבר להתגרש 3 פעמים ואשתו האחרונה עזבה אותו, ועתה הוא שקוע בהתחזקות דתית ובטבעונות. פינטו, "אב הבית" המסור, המתעוור והולך, אך בקי בכל רזי המשפחה ושומר על סודותיה. לערב החגיגי מגיע לפתע גם אסף, האח הצעיר שלכולם דווח שהוא לומד בארה"ב, אך למעשה הוא מאושפז בבית חולים לחולי נפש. עם בואו מתערערת עוד יותר שלדת הקש הרופפת האוחזת את מסגרת המשפחה עד לסיום הבלתי נמנע.

יערה יהודה מככבת לאורך כל ההצגה ללא דופי, ומשחקת מעולה בדמותה של שרה, אם המשפחה, השולטת בבני הבית ביד רמה , מנסה לאחות שברים רופפים ולשמור על הצביון המכובד של המשפחה.

ברק תמם המצוין מפגין כשרון קומי אבל גם מרגש ומשחק בצורה נבונה ואוהדת בתפקיד נמרוד. אלה מושיוב ראויה לשבחים ומשחקת באורח מרגש ומשכנע ויכולת דרמטית מעולה, בתפקיד אלה, האחות הצעירה.

מעיין נטף תוססת ונעימה ומענגת כענת, חברתו של יוסי, האח הגדול. רן רווח מציג משחק איכותי, נכון ואמין, בתפקיד יוסי. אופיר חודורי מצוין כאסף, הבן הצעיר וחולה הנפש. דין לוינשטיין המוכשר טוב מאוד כחבר החדש, החנון במקצת, של אלה.

 מי שגונב לפרקים את ההצגה הוא שגיא יצחק , בדמות "אב הבית" של המלון שבעצם הינו כבן המשפחה. משחקו מעולה ואמין, מעוצב לפרטי פרטים. כיון שפינטו מתעוור והולך, הדבר ניכר בצורת ההליכה של השחקן, שטף דיבורו והמינון הנכון של המשחק הדרמטי והקומי.

עומר בולנז'ר כהן אחראי למוזיקה מקורית ולעריכה מוזיקלית המיוחדת והנעימה, ותואמת את הסצנות במחזה. התפאורה של נעה נשיא היא מינימליסטית, אבל מתוחכמת וראויה. התלבושות של רונה משעול הן טובות ויפות. נמרוד דנישמןה אחראי על התאורה יצק אור ואפלה במקומות המתאימים בצורה מושלמת. תות מולאור אחראית לתנועה במחזה, המוצלחת והיפה.

"לרקוד ולעוף" היא הצגה מרגשת, מעוררת מחשבות, מענגת ומבדרת, גם אם התוכן שלה הוא בהחלט סהרורי ועצוב כאחד.

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *