משפחה הולכת ומתפרקת

(צילום: כפיר בולוטין)

חיים נוי על "דברים שאני יודעת", בבית ליסין: הפקה מרשימה בכיכובם של יונה אליאן קשת וגדי יגיל,  דרמה עם ניחוחות קומיים, המעניקה לצופים חוויה תיאטרלית מרגשת.

"דברים שאני יודעת", מאת המחזאי האוסטרלי אנדרו בובל, בתיאטרון בית ליסין, היא הצגה מרגשת, נוקבת, תוססת, המציפה לעיתים את הצופים בלחלוחית בעיניים, ומענגת בחוויה תיאטרלית דרמטית, עם ניחוחות קומיים.

ההפקה היא בשיתוף פעולה של תיאטרון בית ליסין עם תיאטרון חיפה. לרשות הבמאי משה נאור עמדה להקת השחקנים המעולה בראשות יונה אליאן קשת וגדי יגיל, והתוצאה היא הפקה מרשימה, העוסקת בחיי משפחה המתפרקת והולכת לנגד עינינו.

העלילה מתרחשת באוסטרליה. פראן היא אחות בבית חולים  המנהלת את ענייני הבית ביד רמה. בוב בעלה הוא גימלאי המבלה את זמנו בטיפוח גינת הוורדים שלו. רוזי, הבת הצעירה, נסעה לטיול בחו"ל, אך נאלצת לחזור הביתה לאחר שבחור שהכירה גנב את כספה ונטש אותה. פיפ מתכוונת להתגרש מבעלה ולעקור לקנדה עם ילדיה. מארק מתוודה כי הוא בעצם בהליכים לשינוי מין ומתכוון לעבור לעיר אחרת. בן הוא איש חברת הייטק שאינו שולט בתקציבו ומועל בכספי החברה, וגם מתדרדר לסמים.

עם כל זאת צריכה פראן להתמודד. אם לא די בכך, היא מגלה לבעלה כי בעצם לא אהבה אותו וכי נשארה איתו רק בגלל הילדים, ואף שמרה בצד כסף לשעת חירום. פראן גם מודה שהיה לה רומן מהצד אך היא לא מימשה אותו. הסיום מצמרר ועצוב. אין כאן הפי אנד.

יונה אליאן-קשת, שחקנית משכמה ומעלה הראויה לתשואות, מגלמת נפלא את פראן. אין ספק שתפקיד זה הוא אחד משיאי הקריירה שלה.

גדי יגיל, חיית במה ותיקה, מרגש בתפקיד בוב. משחקו הוא עוד שלב בפסגת הקריירה הנהדרת שלו.

מיכל עוזיאל הנהדרת, בוגרת טרייה של בית הספר למשחק לוינשטיין, גונבת לפעמים את ההצגה בתפקיד רוזי. היא מרשימה ביכולותיה המקצועיות וצפויה להפתיע אותנו בהצגות הבאות.

יעל וקשטיין, שחקנית בעלת יכולות רבות, מגישה משחק נוקב ומעולה בתפקיד פיפ, ואחד משיאי ההצגה הוא קטע המכתב לאמא.

גיא גורביץ מפליא לשחק את בן, הבן הסורר, והקטע בו הוא מתוודה על המעילה הוא מוצלח במיוחד.

מחמאות מיוחדות על ביצוע מדויק, מרשים ומרגש מאוד מגיעות לעידו רוזנברג הנפלא, בתפקיד מארק, המתעתד לשנות את מינו. הסצנה בינו לבין אחותו רוזי מציפה בלחלוחית של דמעות את הצופים ואת שני השחקנים.

התרגום של דורי פרנס הוא עכשווי וקולח. כנרת פיש עיצבה תפאורה יפה של גזע עץ ענק וערוגת פרחים בביתם של בני המשפחה. אורנה סמורגונסקי עיצבה תלבושות נאות. שאול בסר אחראי למוזיקה המוצלחת. קרן גרנק עיצבה תאורה ראויה ושרון גל את התנועה הנאה.