מתפרץ ונרגע

אוק 31

%d7%9e%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%a4%d7%a8%d7%a5-%d7%a6%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%9d-%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%99-%d7%93%d7%93%d7%95%d7%9f

(צילום:רוני דדון)

גיא טנא על אבן גיר באי וולקני של מאור פרץ: כמו באלבום הבכורה, גם כאן הוא מציג יכולת מגוונת כיוצר בלדות וגם כרוקיסט מיומן.

 

אחרי שעבר קילומטרים רבים על סוסיו השחורים בדיסק הבכורה שלו, יורד היוצר מאור פרץ אל הקרקע הנוקשה, כזו הגדושה באבני גיר רכות מוקפות אי וולקני…

כמו באלבום הבכורה, גם כעת מציג פרץ יכולת מגוונת, כיוצר בלדות וגם כרוקיסט מיומן. בהפקה המוזיקלית של רון בונקר, שהמנדולינה שלו משתרגת כגפן מתפתלת לאורך האלבום כולו ומעניקה לו צליל ייחודי, ועם נגנים משובחים, בהם ערן וייץ ועידית מינצר, מיתרגמת היצירה האישית של פרץ לדיסק תקשורתי אך מלא תוכן רגשי וטקסטים מדויקים וחדים.

הבלדות, כגון הדבר שאני חי בשבילו הפותח, דרך העיניים של זואי המשובח, שמדגים שוב את כלי הנשיפה המשמעותיים של מינצר ואת הרגישות הטבעית של פרץ לנוכחות החיה סביבו, הסוס שקניתי לך בארומת קאנטרי חביבה או אנושית ההומוריסטי (מילים: מאיר גולדברג), מוגשות היטב על ידי היוצר המבשיל והולך לנגד אוזנינו אבל…

גם אם הבלדות והסיפוריות נמצאות תמיד בבסיס יצירתו של פרץ, הפן הרוקי/בלוזי שלו משכנע יותר: אבן גיר מצוין ומרגש. הכבישים הכי יפים, הסוחף, שמציג כתיבת רוק מהודקת (והשפעה חזקה של נעם רותם), מהווה את שיא האלבום מבחינתי ומביא אותי לייחל ולפלל שפרץ, באלבומו הבא, יפנה יותר לכיוון הדיסטורשן והחספוס, ויממש פוטנציאל שמגיע לידי ביטוי רק באופן חלקי.

פרץ רוצה, כמאמר שירו האחרון באלבום, לחיות חופשי. היוצר שגדל בגליל קשור לטבע והחיבור שלו עם תכנים עירוניים מורכב ובשלבי למידה. השמיים שהכיר אכן התחלפו באחרים והכישרון הגדול שלו זקוק כעת לאתגרים מזן אחר.

 

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *