על חטא היוהרה

דצמ 21

(צילום: ז'ראר אלון)

(צילום: ז'ראר אלון)

חיים נוי על גורודיש , עיבוד חדש של הלל מיטלפונקט למחזהו, על האלוף שבעקבות מלחמת יום הכיפורים הפך לאדם מנודה וסיים את חייו בבדידות, הרחק מהארץ שלמענה נלחם.

 

"גורודיש" בתיאטרון הקאמרי היא הצגה מרגשת, בעלת עוצמה, פוקחת עיניים, המנסה להסביר לא רק מה שאירע לאלוף המנוח שמואל גורודיש – גונן, אלא מה קורה לנו בעצם, כל השנים. ההצגה עוסקת ביוהרה, ברדיפה אחר השלמות, אבל גם באינטריגות, בסחבקיות הישראלית האופיינית, ב"סמוך" ועל אינטריגות ובחלום של כולנו, לחיות בבטחה. המחבר והבמאי הלל מיטלפונקט עיבד מחדש את מחזהו וההפקה הנוכחית בקאמרי היא מפגן של חוויה תיאטרלית, משחק כובש ומרגש, החל מנתן דטנר, בתפקיד הראשי, ועד אחרון השחקנים.
העלילה עוסקת בגורודיש, מפקד צבאי בכל איבריו. טיפוס קר ומנוכר, קפדן שלא מהסס להשליך למעצר חיילים וקצינים, על כל הפרת משמעת קטנה, משום שבעיניו כל הפרטים הקטנים הם שמעצבים את החייל ובזכותם ניתן להובילם לקרב ולנצח. מיטלפונקט חושף סיפורים שאולי לא היו ידועים, בין היתר על חיבתו של גורודיש לנשים ואהבותיו. הוא מספר על היוהרה של גורודיש, בדידותו ומפח הנפש שהוביל אותו, בעקבות ממצאי ועדת אגרנט, לכרות יהלומים באפריקה, שם מת מאירוע לב.
המחזה הוא מעין פכים קטנים השזורים מעבר, הווה וקטעים של חזיונות, החל מהפיקוד על חטיבה 7 , דרך כהונתו כאלוף פיקוד דרום, סילוקו מצהל ושנותיו האחרונות, אדם בודד והוזה.
נתן דטנר מעצב את דמותו של גורודיש שהיה דמות נערצת, אך חיילים רעדו לשמע שמו בלבד. דטנר מצליח לרגש וגם לאפיין את הדמות הייחודית, בקול ובמשחק מרשימים. ייתכן שזהו אחד התפקידים החשובים והמשובחים שהוא מילא על הבמה.
אלון דהן גונב את ההצגה בדמות, כנראה בדיונית, של אפשטיין, אחד מעוזריו הזוטרים של גורודיש, המלווה אותו לכל אורך הדרך, ממפקדת החטיבה ועד לגלותו באפריקה. דהן מוצלח מאוד בתפקיד הדרמטי והנפלא. ערן שראל טוב מאוד בגילום הרב הפיקודי והפסל, דמות המחקה את יגאל תומרקין. אוהד שחר מוצלח כעיתונאי והסופר אדם ברוך המגיע לראיין את האלוף. דון נאדל נהדר כגולדה מאיר. בתפקיד משה דיין, מוטי כץ הנפלא.
יובל סגל מגלם את פרידמן, חייל דמיוני שהוצמד לרשת הסוואה ושמלווה את העלילה גם לאחר ששם קץ לחייו בכלא. משחקו ראוי לשבח. תמר שם אור מגלמת את המזכירה הנאמנה באורח יפה מאוד. עדנה בליליוס נפלאה ומגישה משחק מצוין בדמות אום-נאג'י הדמיונית, מעין מקהלה יוונית של אישה אחת, המוכיחה בשער. יגאל זקס מצוין כגנרל גורדיאן וכעיתונאי. נדב אסולין מתבלט נפלא כדרוזי ורס"ר ברדוגו. ניצה היא ירדן ברכה המוכשרת. כמו כן, יש לציין את משחקם המשובח של שהם שיינר, אבי טרמין ועידו מוסרי.
אורי וידיסלבסקי חיבר את המוזיקה המרשימה. התזמור של אסף רוט מעולה. נגני כלי ההקשה מצוינים ואתי תבל היא אקורדיוניסטית משובחת.
רוני תורן עיצב תפאורה מוצלחת, כאשר הבמה מחולקת לאזורים שונים ומדמה את זירות האירועים. אורנה סמורגונסקי עיצבה את התלבושות הנאותות. אבי יונה בואנו (במבי)עיצב כהלכה את התאורה.

 

 

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *