שמונה הלוויות בדרך ללונדון

(צילום: יוסי צבקר)

חיים נוי על "אורזי מזוודות" בבית צבי: קומדיה עצובה של חנוך לוין על החיים, המוות והחופשות שביניהם.

"אורזי מזוודות", בבית צבי, היא קומדיה עצובה עם שמונה הלוויות, ממחזותיו המפורסמים של חנוך לוין, העוסקת בחיים, במוות והחופשות שביניהם, בשכונה תל אביבית.

לוין כתב את המחזה בשנת 1975 אך פרסמו בדפוס ב-1983 , כאשר הוצג לראשונה בתיאטרון הקאמרי (המחזה הוצג שוב ב-2011 ). מילות השיר "לונדון", שהלחינה ומבצעת חווה אלברשטיין, לקוחים מתוך אחד המונולוגים מההצגה, אותם משמיעה בלה שוסטר, אחת הדמויות במחזה.

העלילה מתרחשת בשכונה תל אביבית, בשנות ה-60. הדמויות מתרוצצות על הבמה ומנהלות חייהן בייאוש, או בחיפוש מתמיד אחר האושר שאינו מגיע. הם תמיד אורזים רכוש וחפצים במזוודות. אלה הן דמויות נבובות, המנהלות חיי בדידות ועם מהלך התקופה נוסעות לשוויץ או מתות. כרגיל אצל חנוך לוין זו עלילה מרירה עצובה, מתובלת בהומור שחור, בצחוק ודמע, על החיים ועל החידלון על הייאוש ועל התקווה. יש בהצגה שמונה הלוויות, ומי שלא מת אורז מזוודה ונוסע לגלות את אושרו בחו"ל.

על הבמה חולפים כל העת גיבורי המחזה, נתקלים ושוחים בזרם החיים שלהם, מנהלים רומנים או עורגים לאושר או אפילו ליציאה הגונה בשירותים. אנו פוגשים את הסבתא בובה, אימו של מוניה גלובצ'יק שבני הבית מנסים לאשפזה בסנטוריום עד להחלמתה, לא ברור ממה, אך ברור שזה לתקופה בלתי מוגדרת. הישישה נמלטת שוב ושוב וחוזרת לשכונה עד שמאיימים לכלאה במוסד סגור, והיא רק חולמת להיות רקדנית בלט.

אנו צופים בהלוויות של בני השכונה ובמספיד, שלבסוף גם הוא מוצא את מותו. בין הדמויות גיבן ומגמגם, האורז הנצחי שמזה חודשים רבים עוזב את אשתו וכל הזמן רק אורז את המזוודה. לא נשכח את הפרוצה השכונתית שלבסוף גם היא מהגרת ל"שוויצריה", ארץ חלומותיה.

השחקנים הגודשים את הבמה בשלל הסצנות מגלמים את הדמויות ההזויות והמשונות שבעצם הם בבואה של חיינו, תאוותינו ושאיפותינו. גל חיון מגלם את שבתאי שוסטר הלוקה בעצירות כרונית ומת לבסוף וכן את מוניה גלובצ'יק המנסה להפטר מאמו הזקנה. משחקו רבגוני ומרשים. נטלי מאיר נהדרת כביאנקה שוסטר האלמנה העליזה. בתפקיד נינה, בתם, מופיעה דניאל היב הנפלאה והמוכשרת. נועה כדריה מעולה כבלה שוסטר הנערה, שמקליטה את עלילותיה. שני אורן טובה מאוד כהניה גלרנטר, המגיחה תמיד עוטה משקפי שמש ורולים לשיער. עודאל חיון משחק היטב כאלחנן, בנה. עידן שמעוני המצוין מגלם את בעלה המנוח של הניה, צבי גלרנטר וגם את המספיד אלברטו פינקוס, והוא מרשים במיוחד בסצנות שבהן הוא צועד בראש ההלוויות במעין תנועת מחול גרוטסקית, חגיגה לעין. אלינור דוד מוצלחת מאוד כלולה גלובצ'יק וגל גולדשטיין מעולה כזיגי בנה.

אנג'לה מינביץ' נפלאה כסבתא בובה, ללא מילים ורק עם הליכה שפופה בדרך לסנטוריום, תמיד שמחה ועולצת. גיא גבל מגלם את ברונו הופשטטר בטוב טעם ובמשחק מצוין. שני אטיאס מגלמת בהצלחה רבה את צילה, אשתו. תום שיניצקי מציג משחק נעים ורגיש כבנם אמציה. רן מנחם מוצלח מאוד כמוטקה צחורי, וענבר קופרמן מגלמת נפלא את אשתו, ההריונית תמיד. יוסי קדוש מצוין כאבנר האורז חפציו במשך חודשים. אלינה לנצמן נהדרת כמנקת הרחוב וכתיירת האמורה להיות ארוסתו של אמציה. הוד חבאני כובש את הסצנה בה הוא משמיע תפילת אשכבה, ויערה אוחיון נפלאה בתפקיד היצאנית.

גמא פריד ביים הצגה מרגשת ומצחיקה ושזר אלמנטים הזויים הראויים למחמאות רבות. פריד גם אחראי לעריכה המוזיקלית המעולה. מאיה ארבל עיצבה תפאורה פרקטית ומוצלחת ושלל תלבושות יפות, ורותם ארבל את התאורה הנהדרת, הממלאת תפקיד נכבד בהצגה.