הכספת: לו גרנט
נוב 21
עכשיו, כשמדברים על עיתונות-הדפוס בקול שקט ובטון של השתתפות בצער, כמו ליד מיטתו של גוסס, צריך לחזור ולהיזכר בימים שהפרינט היה מלך, והמלך של הפרינט היה לו גרנט.
אד אסנר גילם את הדמות הזאת בשתי סדרות שונות לגמרי: בתחילה, כעורך-חדשות בתחנת טלוויזיה מקומית במיניאפוליס, בסיטקום המופע של מרי טיילר מור. הסדרה המצליחה הנפיקה כמה סדרות-בת קומיות, מבוססות על דמויותיה הפופולאריות. אבל במקרה של לו גרנט נעשה הימור נועז והוחלט לבסס סדרת דרמה, דווקא, על דמותו. לו גרנט (גרוש ואלכוהוליסט בגמילה), נענה להצעתו של חבר ותיק, צ'רלי יום (מייסון אדמס), העורך הראשי של הלוס אנג'לס טריביון, להצטרף למערכת כעורך עמודי המטרו, המכסים את העיר ופרבריה. הבוסית של שניהם היתה המו"ל האריסטוקרטית, מרגרט פינצ'ון (ננסי מרצ'נד). תחת גרנט עבדו בין היתר העיתונאי החצוף רוסי (רוברט וולדון), הצלם שכולם קראו לה אנימל (דאריל אנדרסון), והעיתונאית בילי ניומן (השחקנית לינדה קלסי הצטרפה רק בפרק הרביעי במקומה של רבקה בלדינג שגילמה עיתונאית אחרת).
לו גרנט, ששודרה חמש עונות ב-CBS , בשנים 1977-82 , היתה הצלחה גדולה, גם מבחינת הביקורת. הסדרה זכתה ב-13 פרסי אמי, כולל הדרמה הטובה ביותר. אסנר גרף שני אמי עבור תפקידו ובכך עשה היסטוריה: הראשון שזכה באמי, עבור אותו תפקיד, כשחקן-משנה וכשחקן-ראשי, בשתי סדרות שונות.
כבר לא עושים כאלה. לא עורכים כלו גרנט ולא סדרות על עיתון יומי הנחוש לחשוף שערוריות, לעורר דעת קהל, לפקח מקרוב על האליטה הפוליטית והכלכלית ולוודא שאור השמש המחטא יגיע גם למקום האפלולי והמסוכן ביותר.
לפרק הראשון: