אגאתה כריסטי, גרסת המושבה

(צילום: יוסי צבקר)

חיים נוי על הדיירת, של גדי ענבר: מחזה מעולה, דרמה אפופת מסתורין עם סוף מפתיע, המבוססת על אירועים אמיתיים שהתרחשו בארץ.

 
הדיירת, בתיאטרון הספרייה, הוא מחזה מרגש ומותח של גדי ענבר, דרמה אפופת מסתורין שעלילתה לא הייתה מביישת את מלכת ספרות המתח אגאתה כריסטי, בשל הסוף המפתיע. ענבר, שאחראי לכמה מחזות ישראלים וביניהם המחזמר המיתולוגי מיקה שלי , כתב דרמה ישראלית מעניינת וקולחת, בהשראת אירוע אמיתי שאירע בשעתו במושבה בצפון.
העלילה עוסקת במונה גורן, גרושה המסתגרת בביתה, במושבה ותיקה בצפון הארץ. היא התגרשה לאחר שתפסה את בעלה בוגד בה עם שכנה צעירה והשניים, מתגוררים עתה בסמוך ומצפים לילד. נוגה, בתה של מונה, שוהה בחו"ל והיא מנהלת איתה שיחות יומיומיות. השכנה, דורין, נמצאת בקשר טוב עם מונה, חרף מה שאירע, דואגת למחסורה ועורכת עבורה קניות. בשל הלידה הצפויה מפרסמת מונה מודעה ומציעה חדר בביתה, מגורים תמורת קניות וסיוע בבית.
צעירה בשם דניאל נענית להצעה. למרות שהן לכאורה שונות מאוד זו מזו – מונה אשת ברזל, קשת יום, קצרת רוח וקפדנית מאוד – השתיים מוצאים שפה משותפת ומתיידדות. בינתיים, ברקע, ברדיו, נשמעים דיווחים על חיפושים נרחבים ברחבי הארץ אחרי צעירה שנעלמה מביתה ומשפחתה מודאגת מגורלה.
העלילה המותחת והמרגשת מאוד נפרשת לכיוונים שונים והיא אופפת שני סודות המקרינים על כל הנפשות עד לסיום הבלתי צפוי, כאמור .
הבמאית אתי רזניק הצליחה להעלות מחזה קסום , שזור משחק מעולה של שלוש שחקניות מוכשרות והתוצאה היא חוויה תיאטרלית .
עידית טפרסון המעולה מגלמת דמות טראגית כמונה, במקצועיות רבה, במשחק מרגש, משובח ועוצמתי. נוי הלפרין מגלמת את דניאל, ומעצבת את הדמות עם הרבה קסם אישי וכישרון משחק מצוין. הלפרין מצליחה לעורר לחלוחית בעיני הצופים ואפילו בעיניה שלה, עד לסיום המחזה. מורן (טחן) בן אריה המשובחת מגלמת את דורין, משחקת בטוב טעם, ומפגינה יכולת משכנעת להתמזג עם הדמות.
דפנה פרץ עיצבה תפאורה נפלאה ותלבושות נאות. אורי רובינשטיין עיצב תאורה ראויה. אפי שושני אחראי למוזיקה היפה, המתמזגת עם העלילה.
"הדיירת" הוא מחזה רב עוצמה, הנטוע באירועים המתחוללים בישראל. אמנם כבר היו סרטים והצגות הנשענים על סיומים דומים, ועם זאת, ההצגה מעוררת מחשבות ומהנה ביותר.