אוסטריה בנגב

(צילום: אביטל כהן)

חיים נוי על "צלילי המוזיקה" של האופרה הקלה בנגב: המחזמר, באנגלית, מרגש ומקסים, חוויה לכל המשפחה.

המחזמר "צלילי המוזיקה" בהפקת האופרה הקלה בנגב, המוצג בתיאטרון גבעתיים וברחבי הארץ, הוא מרגש ומקסים, סוחף, קולח ומהווה חוויה לכל המשפחה. ההפקה, בשפת המקור, אנגלית, התברכה בלהקת שחקנים מוכשרים ובקבוצת נוער הגונבת את ההצגה.

צלילי המוזיקה, אחד ממחזות הזמר הידועים ביותר, מבוסס על סיפורה האמיתי של משפחת פון טראמפ האוסטרית, בתקופת עליית הנאצים לשלטון.

להצלחה תרם זוג מחברי מחזות הזמר הנודעים ריצ'ארד רוג'רס (המלחין) ואוסקר האמרשטיין (פזמונים). המחזמר עלה לראשונה בברודווי ב-1959 , עם מרי מרטין ותיאודור ביקל, וגרף 8 פרסי טוני. החודש לפני 55 שנה יצא הסרט לאקרנים, בכיכובם של ג'ולי אנדריוס, שהגיעה היישר מהמחזמר מרי פופינס, וכריסטופר פאלמר (שהיה בכלל שחקן שייקספירי). שלושה שירים מהמחזמר המקורי, הוסרו בסרט ובמקומם כתב והלחין רוג'רס שני שירים חדשים (כי האמרשטיין מת בינתיים). הסרט, מהאהובים בכל הזמנים מאז ועד היום, זכה ב-5 פרסי אוסקר ולהצלחה עולמית.

המחזמר, שעלה מספר פעמים בעבר בישראל, כולל שורה של שירים מוכרים וקליטים ובהם "אדלוייס", "דו רה מי" ,"בת 16 – עוד מעט בת 17". בעצם כל השירים מוכרים ומושמעים אין ספור.

תיאטרון לוגון (ראשי תיבות באנגלית של האופרה הקלה בנגב),  נוסד בשנת 1981 על ידי ד"ר אד שפיץ, מומחה לאלרגיות וזמר תיאטרון, במטרה ליצור תיאטרון קהילתי, בו לוקחים חלק תושבים מאיזור הנגב והדרום.

מאז ועד היום נותר גרעין איתן של חברים, שחוזרים להופיע או לתרום את חלקם מאחורי הקלעים, ואליהם מידי שנה מצטרפים חדשים לקהילה. לאורך השנים, נוצר גם מרכיב רב דורי אצל חלק מהחברים. כך משתתפים בהצגה אחת שלושה דורות ממשפחה אחת. על חברי התיאטרון נמנים עולים חדשים או ותיקים, המגיעים ממדינות דוברות אנגלית (ומכאן הצורך להעלות הפקות בשפה המדוברת), וכמובן ילידי הארץ.

ללא קשר לתפקיד הבימתי או המערכתי שלהם בהפקה, כולם שותפים מלאים להחלטות ולבחירות האמנותיות.

מדי שנה מעלה התיאטרון הפקת מקור מקצועית של קלאסיקות בימתיות. בתחילת הדרך הועלו אופרטות של צמד היוצרים הבריטי גילברט וסאליבן. משנות ה-90 מעלה הקבוצה מחזות זמר אמריקנים מפורסמים.

בהפקת "צלילי המוזיקה" נוטלים חלק 35 שחקנים וזמרים, רקדנים וחברי תזמורת. הבמאי יעקב אמסלם הצליח להפיק מחזמר מרשים, איכותי, קולח ומעוצב בצורה מקצועית, לא שונה בהרבה מהפקות דומות בחו"ל. להצלחה תרמו כמובן השחקנים-זמרים וקבוצת הילדים, שתמיד גונבת את ההצגה .

בתפקיד מריה מופיעה נטע דרוקמן, זמרת מקצועית שעברה ללמודי חינוך ופסיכולוגיה.  יש לה נוכחות בימתית משובחת, קול נעים ומלטף ויכולות משחק טובות מאוד.

תמר נגן בתפקיד אם המנזר בולטת במשחקה ובקולה המשובח. מיכאל מייקל הרמן, הקפיטן פון טראמפ, מרשים בהופעתו. יש לו נוכחות משובחת והוא בעל קול עז וברור, אף שאינו זמר.

ג'ף יצחק משל המצוין, בעל כישרון משחק מעולה ויכולת ווקאלית נהדרת, גונב את ההצגה בדמות הדוד מקס. חגית גלקין הנעימה היא הברונית אלזה שריידר שנאלצת לפנות מקומה כארוסת הקפיטן, לטובת מריה. חגית מגלמת את התפקיד בצורה נהדרת, משחקה אמין ומוצלח, יש לה נוכחות  על הבמה ויכולת השירה שלה היא נפלאה. שני הדואטים שלה ושל ג'ף משל הם מצוינים. דבי למדן מוצלחת כמנהלת הבית גברת שמידט והיא מגישה משחק ראוי ומוקפד.

טלמון פצ'בסקי היא ליזל,  הילדה בת ה-16, המאוהבת ברולף שליח הדואר (אביעד מימון), ושניהם מוצלחים מאוד והדואט שלהם הוא מקסים. לטלמון יש נוכחות בימתית מרשימה וקול צלול ועז. קטעי השירה שלה הם מעולים. אגב, טלמון בת ה-20 היא גם פסנתרנית מצטיינת.

חבורת הילדים כוללת את עידו בן חמו, מאיה חייקין, גידי רז נגן, אביגייל שי המוצלחת מאוד, אורי פצ'בסקי ושואבה מרגלית סטיין, הפעוטה והנפלאה.

אד שפיץ, ממייסדי התיאטרון, מגלם באורח מושלם את המשרת פרנץ. הדס ברעם מצויינת כנזירה ברטה. לילך לוונטל נהדרת כנזירה מרגרטה. איילת נגן טובה מאוד כנזירה סופייה. יש לציין גם את מייק קווסטל כנהג הבית, אלן כהן, אנני מולכו, ליאון גלקוף , ג'ולי צוויקל וביל מרטין, ולצידם שורת רקדנים וזמרים טובים מאוד.

דוד וולדמן הוא המנצח והמנהל המוזיקלי של ההפקה המוצלחת והמקסימה הזו. הרכב הנגנים המשובח היה מעולה. קריסטינה האותורן אחראית להדרכה הקולית הטובה. קשת מרגלית שטיין אחראית לכוריאוגרפיה היפה ובמיוחד לריקודים התקופתיים המרהיבים. מלאני לומברד עיצבה תלבושות מוצלחות. התפאורה של יוחי לוין מתאפיינת במינימליזם פרקטי ומצטיינת ביופיה, וגם בתמונות הרקע של הרי הטירול באוסטריה.

"צלילי המוזיקה" הוא מחזמר מעולה וההפקה של האופרה הקלה בנגב מוצלחת ומענגת, מושקעת ובעלת רמה גבוהה.