איך היית רוצה למות? להמשיך לישון

(אוסף פרטי)

(אוסף פרטי)

אריק איינשטיין, עונה לשאלון אישי בלהיטון, אפריל 1970 ,מתוך כתבה שעסקה בעיקר בשבלול, הסרט והאלבום עם שלום חנוך.

דווקא בגיליון להיטון מס' 14, מאפריל 1970 , שבו פורסם ראיון עם אריק איינשטיין, לקראת הסרט והאלבום שבלול, השער הופקע לטובת אליל אחר: אלביס פרסלי. אריק עוד יופיע על שערי להיטון, יותר מפעם אחת. הראיון (חסר קרדיט לכותב), נסב בעיקר על שבלול. "לקולנוע יש יתרון עצום בכך שאני יכול לשלב בו את המשחק וגם את המוזיקה שלי", אמר אריק. "הייתי מוכן לעשות סרט שבו לא אשיר אף מילה (כפי שקרה בהמשך). הנקודה העיקרית, וכבר נמאס לי לחזור על זה שוב ושוב: זה לא סרט אוטוביוגרפי. זה סרט על זמר".
אריק גם השתעשע במחשבה, לשיר באנגלית. "נראה שרוב האקסלי מהצ'רצ'ילים יכתוב לי את המלים. זה גם יהיה טוב בשביל מצעד הפזמונים הלועזי, בארץ".

וכך, במשפט אחד, נתגלתה הקריצה: הוא לא באמת התכוון למה שאמר. המצעד הלועזי לא ממש עניין אותו. כפי שבוודאי לא התכוון לחלק גדול, ואולי לכל מה שהשיב לשאלון הסטנדרטי שמרואייני להיטון הבכירים התבקשו לענות עליו. הוא נשאל מהי התכונה הבולטת אצלו וענה, תשובה כל כך אופיינית לאיש, "עצלות מהולה בשינה". לשאלה, מהו הדבר הגרוע ביותר העלול לקרות לך, השיב, "להיות ראשון במצעד הפזמונים". הוא לא באמת התכוון לזה (אני חושב), אבל התשובה שירתה את התדמית הקולית – ביטוי שייקח שנים עד שייוולד – שלו. היתה שאלה, במבט לאחור אולי בטעם רע אבל לך תשפוט את הסבנטיז, איך היית רוצה למות? "להמשיך לישון", ענה האיש ששר, "אני אוהב לישון". מבחינתו של אריק, בן ה-31 , המוות היה קונספט לא מוכר, משהו ערטילאי, רחוק, לא קשור אליו. כשאתה צעיר, אין לך ספק שתחיה לנצח.

אריק ושלום חנוך מתוך שבלול – מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר