בנות חוה

(צילום: יוסי צבקר)

חיים נוי על נשים שרות חוה, בבית צבי: שבע שחקניות-זמרות מצליחות להפיח רוח מוזיקלית חדשה בשירי חוה אלברשטיין וכל שיר הוא הצגה קטנה.

נשים שרות חוה, בבית צבי, הוא מופע מוזיקלי מרגש ומענג, המתבסס על שיריה של חוה אלברשטיין. שבע שחקניות-זמרות ברוכות כישרון, מצליחות להפיח רוח מוזיקלית חדשה בשירים המוכרים והערב הופך קסום ומיוחד, ראוי לתשואות.
הבמאי שוקי וגנר ערך מופע שזור הברקות בימוי וכולו נופת צופים והתמוגגות מנחת. כל שיר מוגש כעין הצגה קטנה, תמונות מרצדות של קסם וצלילים ענוגים שמבקשים עוד ועוד. כל המשתתפות הן שחקניות שיודעות להגיש שירים ויודעות גם תנועה והסך הכול הופך את המופע למעדן. כבר כאן יש מקום לציין את מעצבת התלבושות דפנה פרץ שראויה למחמאות מיוחדות בשל התלבושות היפות והמוצלחות שהבנות מחליפות לאורך המופע.
חלק מהשירים מושתתים על כאילו מערכון או סיפור קטן וביניהם ישנם קטעים מרשימים ביותר. למשל, ספר זיכרונות, בביצוע מוביל של שירה גבעון, מספר על הנערה שהייתה מאוהבת במדריך בתנועת הנוער שלה ועתה היא חוזה בו כגבר מדושן, מלווה ברעייתו החסודה וילדיהם. הזוג בולס פיתה עם טחינה זולגת בעוד ילדיהם רק משוועים למנה דומה וכולם מחופשים ומשחקים באורח מושלם, מלא הומור וקסם מיוחד.
הערב המוזיקלי משובץ בסדרה ארוכה של שירים שהפכו מזמן לנכס צאן ברזל בהווי המוזיקלי שלנו, ורובנו מכירים ומזמזמים אותם בקלות. הביצועים אינם זהים לחלוטין למקור של אלברשטיין, והשירים קולחים בעיבודים מיוחדים, חלקם קצביים יותר. העמדת השירים היא שירה בפני עצמה. וגנר הפיח רוח חדשה בשירים. הוא לא פגע ברוח שלהם ובמסר, להיפך: השקיע בהגשה ובתצורה החיצונית ואפה לצופים עוגת שכבות עם מופע תיאטרלי בכל שיר ושיר, עם מימיקה ותנועה משובחים, והקהל רועם במחיאות כפיים ופשוט מסרב ללכת הביתה.
כל המשתתפות מוכשרות ויודעות להגיש שירים. אסתי אסרף והדרה דדון, ניחנו בקול אלט עמוק ויפה. האחרות (טירל יגוני, דלית דוד, שירה גבעון, מיכל פרדקין ורותם מלר), הן בדרך כלל סופרן, עם קול נעים וחמים. כאמור, היות ומדובר בשחקניות, הרי שההגשה היא מעין הצגה קטנה ומטריפה.
בין השירים הקסומים במופע, פרח הלילך, הלילה הוא שירים, אהבה בת עשרים, שחמט, לונדון, ועוד ועוד. זיקה לגל הטרור אנו מוצאים בשיר חד גדיא שמוגש בלווי כרזות על חללי המחבלים ועל התפילה למלאך המוות לחדול.
הבמאי החליט שהמופע יהיה ללא סיוע במיקרופונים אלחוטיים, כמקובל במופעים מוזיקליים. כיון שהמופע מוצג באולם קטן ואינטימי, ההגשה צלולה ונשמעת באורח מיטבי ומאפשרת להתרשם מהצלילים במדויק וללא הגברה מלאכותית.
סלבה מלצב עיצב את התפאורה: תמונת ענק ובה צעירה אוחזת מזוודה ולמרגלותיה נפרש מעין בד צבעוני עטור פרחים. הבד הזה גם ילווה את הבנות כצעיף צבעוני. אורי רובינשטיין עיצב תאורה נאותה . דוקי עצמון אחראית להדרכה הקולית והצליחה להפיק מהשחקניות ביצועים מוצלחים ויפים. מיכל סולומון אחראית לניהול המוזיקלי , לעיבודים ולנגינה בפסנתר, היפים והמשובחים.
אין ספק שמדובר בערב שכולו קסם, צלילים ענוגים, משחק משובח ושירים שלא נס לחם.

חוה אלברשטיין – פרח הלילך