דו קרב של יחסים

(צילום: יוסי צבקר)

חיים נוי על צורה לאהבה, בתיאטרון הספרייה: הצגה קטנה ומפתיעה על אמנות ועל אהבה.

צורה לאהבה, בתיאטרון הספרייה, היא הצגה קטנה וסולידית, מרגשת ומעניינת, שנוברת בקו האדום, הבלתי הגיוני ,החוצץ בין אהבה לבין אמנות. המחזאי והבמאי האמריקני ניל לאביוט רקם מחזה ייחודי שרק בסיומו נחשפת בפני הצופים האמת סביב מערכת יחסים מוזרה ולכאורה תמימה, בין אוהבים. המחזה של לאביוט, הידוע ביצירותיו השנונות והחריגות, הוצג לראשונה בלונדון, ב-2001 , ולאחר מכן גם בישראל, בתיאטרון הבימה. המחזה גם עובד לקולנוע.
ההצגה החביבה הזאת הופכת תחת ידיו של הבמאי יוסי צברי והשחקנים המוכשרים, לדו-קרב של יחסים בין זוגות, אהבות ובגידות. המהפך המפתיע המצפה לצופים, יגרום לרבים מהם לבחון שוב את מה שראו על הבמה, הפעם באור שונה, ולהרהר בסוגיה הנצחית: מהי אהבת אמת?
העלילה עוסקת באדם, סטודנט לאמנות , המתפרנס כשומר במוזיאון. הוא נתקל באוולין , גם היא סטודנטית לאמנות, הנמצאת בשלבי סיום לימודיה והכנת עבודת הגמר שלה. אוולין מגיעה למוזיאון עם כוונה לצבוע פסל עם עלה תאנה (ההקבלה לאדם ואיב, חוה, ברורה). אדם מתאהב בבחורה. אנו פוגשים את חבריהם, ג'ני ופיליפ, המתעתדים להינשא. אוולין מנסה לשנות את אדם ולהפוך אותו לאטרקטיבי יותר. תחילה היא משנה את תסרוקתו ואחר את לבושו. היא משכנעת אותו להתחיל בדיאטה ולעבור ניתוח פלסטי באף. לקינוח, אוולין מצליחה לשכנע את אדם להינתק מזוג החברים. כאשר עומד אדם בפני החלטה גורלית על עתידם והוא מעניק לה את טבעת האירוסין הנכספת, מצפה לו הפתעה גדולה.
יוסי צברי העמיד הצגה קולחת ונאמנה לספר הבימוי המקורי שקובע כי כל ההצגה, כשעה וחצי, חייבת להיות כמקשה אחת, ללא הפסקות או אתנחתאות כלשהן. צברי הוסיף כמה הברקות בימוי ובהן חשיפת תמונות האמנות מעל הקירות, כתלי המוזיאון או בתי המשתתפים.
נופר בוקר החיננית מגלמת את אוולין. משחקה קולח ומשובח ואמין והיא משכנעת ביכולותיה לסובב את בני שיחה ובן זוגה כאוות נפשה. דורון רכליס מגלם נהדר את אדם והוא מגיש משחק בוטח, קולח, רציני ומעורר אהדה.
מיקה בן שאול המקסימה מגלמת היטב את החברה ג'ני ומשחקה יפה מאוד, מעניין ואמין. גיל וייס, שחקן בעל כישורים מעולים, שובה לב בתפקיד פיליפ, והוא יודע להלך בין קטעי המחזה ובין הסצנות בצורה מקצועית ומעניינת.
אסף צפור תרגם את המחזה באורח מוצלח ועכשווי. אם אינני טועה, הוא תרגם מחזה נוסף של המחבר בעבר.
דלית ענבר עיצבה תלבושות מקסימות ותפאורה קומפקטית ונאותה, שזורה בתמונות אמנות מעניינות. עדי שמרוני אחראית לתאורה הראויה ודודו יצחקי עיצב את המוזיקה הנעימה.

מתוך הסרט, בכיכובם של פול ראד ורייצ'ל ווייז