האהבה שוב מנצחת. אולי

(צילום: יוסי צבקר)

חיים נוי על מחזהו של נואל קווארד, חיים פרטיים, המוצג עתה בתיאטרון הספרייה. הצגה קולחת ונחמדה.

גדולי הבמה והקולנוע הבינלאומיים, ביניהם לורנס אוליבייה, ריצ'רד ברטון ואליזבת טיילור, שיחקו בחיים פרטיים, מאת נואל קווארד. המחזה נכתב ב-1929 והוצג שנה מאוחר יותר.ולאחר מכן, כבש כמעט כל במה אפשרית ועובד לסרט קולנוע ולטלוויזיה.
המחזה, בשלוש מערכות, שהעולה בשעתו גם בבית ליסין, עוסק בשני זוגות גרושים שנישאו מחדש ויוצאים לבלות את ירח הדבש במלון מול הים. למרבה ההפתעה מתברר כי בן הזוג לשעבר של אחת הגיבורות שוהה בחדר הסמוך עם כלתו החדשה . התדהמה הופכת לבהלה ולאחריה למשיכה הדדית, מהולה שוב במתח ובטלטלה . כל הנפשות הפועלות נקלעות למערבולת רגשית ופיזית, אך לבסוף , כצפוי, האהבה, שוב מנצחת (אולי).
למרות שקווארד כתב את המחזה לפני שנים כה רבות, עדיין הוא מהווה קתדרה למשחק והשחקנים שהשתתפו בו, ניצלו את הטקסטים השנונים ותמונות המצב , חלקן שזורות באלימות קלה, כדי להוכיח כישרון, יכולת לרגש ולהצחיק, הכול במינון מתאים. עם זאת ייתכן שחרף מצעד הכוכבים ששיחקו בהצגה לאורך השנים, על הבמה ועל המרקע, ההילה שעטתה את ההצגה עומעמה מעט ושוב אין בה בשורה מיוחדת או יכולת מופלגת של מסר או עונג תיאטרלי. מכאן, שהעיקר בהצגה הוא כישרון המשחק של השחקנים ועבודת הבימוי.
ההפקה, בתיאטרון הספרייה (מיסודו של בית צבי), מלוהקת בארבעה שחקנים מקצועיים, מוכשרים ומרגשים, בהדרכתו של הבמאי מיטקו בוזקוב. התוצאה היא הצגה מבדרת, קולחת שאין בה רגע דל ועם זאת איננה נוסקת לגבהים וגם לא מתדרדרת לרדידות. זוהי הצגה שנחמד לחזות בה, לצחוק מעט, לפעמים להתרגש , ולהתפעל מהמשחק.
דיוויד לוינסקי מגלם את ויקטור פרין, בעלה של אמנדה שמגלה את הגרוש שלה בחדר הסמוך, עם אשתו החדשה. לוינסקי, שחקן בעל יכולות מצוינות, מצליח להפעים את הקהל בזכות משחקו הנהדר וקולו הכמעט אופראי.
בתפקיד אמנדה, יעל פרימר סביר הנפלאה, המשחקת באורח מקצועי ומעולה, מצליחה להיות רבת פנים והבעה וכובשת בקולה ובגופה גם את הבמה וגם את הקהל.
ערן מור המוכשר מגלם את אליוט בן זוגה לשעבר של אמנדה ומשחקו מצוין, נעים ושופע רגש ומימיקה. נטלי סמי-פאדני המשובחת היא סיביל, אשתו החדשה של אליוט ומשחקה טוב מאוד, קולח ומענג.
סאשה ליסיאנסקי עיצב תפאורה מעולה ומוצלחת. בתחילת המחזה, הבמה חצויה לשניים, כאילו שתי מרפסות צמודות של חדרי המלון וכל זוג מופיע בחלק שונה על הבמה. בהמשך, העלילה מתרחשת בחדר בפאריז. יהודית אהרון עיצבה תלבושות יפות, במיוחד של אמנדה. תלבושתו של ויקטור היא אנגלית טיפוסית ולמען האמת נדמה לי שהוא כבר לבש כמותה בהצגה של אגאתה כריסטי לפני כמה שנים.
יעקב סליב עיצב תאורה ראויה ונכונה. הבמאי בוזקוב גם אחראי לעריכה המוזיקלית היפה, ושרה בוזקוב לוידיאו ארט. גיל וינברג הדריך את השחקנים בחילופי המהלומות וביכולת לצאת מהן ללא פגע. דורי פרנס אחראי לתרגום העברי העכשווי והקולח.