האיש שרצה להיות עורך דין

(אוסף פרטי)

שלמה ארצי בן 65 , היום. בראיון ללהיטון, בדצמבר 1970 , הוא דיבר על אלבומו הראשון שיצא באותו חודש, על החיים כזוג צעיר ועל ההתלבטות בין שתי קריירות אפשריות.

בדצמבר 1970 יצא אלבומו הראשון של שלמה ארצי, סיבה טובה בהחלט לכתבת-שער. בראיון עם דודו אורן דיבר ארצי בגילוי-לב על הזוגיות הטריה עם אשתו, מילכה. על הזכייה בכינור דוד ובתואר זמר השנה ועל איך כל זה התחיל: די במקרה, לדבריו. "קיבלתי סולו ראשון בלהקת חיל הים ולאחר מכן פנתה אליי חברת תקליטים והציעה להקליט כמה שירים. פשוט הלך לי. מעולם לא חשבתי להיות זמר פופולרי. כשהייתי בלהקה אמרתי לעצמי: מכסימום אעשה כמה הופעות בזמן לימודיי באוניברסיטה, לקיים את עצמי, כלכלית. לפעמים אני לא תופס מה קרה אבל כמו כל דבר אחר, אתה מתרגל וממשיך עם הזרם".
ארצי דיבר על ההתלבטות בין שתי קריירות: זמר או עורך-דין, כמו אביו (יצחק ארצי ז"ל, שהיה אח"כ סגן ראש עיריית תל אביב). "אני לומד בבוקר ואחה"צ יוצא להופעות וחוזר מאוחר. מאחורי הקלעים אפשר לראות אותי עם ספרים ומחברות. אני רוצה ללמוד כי לטווח ארוך אני לא רואה עצמי כזמר. בינתיים אני פוסח על שני הסעיפים", אמר האיש שכבר לא יהיה עוד עו"ד, והפך לאחד הזמרים והיוצרים החשובים במוזיקה הישראלית.

ארצי סקר את אלבום הבכורה שלו, שיר אחר שיר. על "אנחנו לא צריכים" (אבי קורן ושמואל אימברמן), אמר, "אהבתי את השיר כי אחרי הכל, הוא מביע משאלת-לב של רבים". חלק מהשירים מוכר בעיקר לארצילוגים מושבעים ואספני תקליטים. למשל, שני שירים של יעקב רוטבליט ודוד קריבושי, "מרקו" ו"הבלדה ללבן בן בתואל". הוא שר גם "האם השלישית" (אלתרמן ושמר), שלדבריו, "הוא לדעתי גולת הכותרת של התקליט".