הומור ללא מגבלות

המוגבלים (צילום: דניאל קמינסקי)

חיים נוי על המוגבלים, הלהיט הבא של תיאטרון בית ליסין.

המוגבלים היא קומדיה נפלאה, שזורה בהברקות כתיבה ובימוי, שעוסקת בנושאים רגישים. ההצגה היא חוויה תיאטרלית מענגת, שנונה ואין ספק שהיא הלהיט הבא של תיאטרון בית ליסין.
המחזאי גור קורן שלזכותו כבר כמה מחזות מוצלחים, עוסק הפעם באנשים בעלי פיגור, לקות או מום וגם בפשע (הברחות סמים). הכל באצטלה של מהתלה שהרקע שלה הוא לא פחות ולא יותר, שייקספיר ורומיאו ויוליה. זה עובד ונוסק לגבהים של הנאה, אינו מטיל דופי במוגבלים וגם עוסק בעולם התחתון ביד קלה. הבמאי גלעד קמחי הצליח ללהטט עם להקת שחקנים נפלאה והתוצאה מרנינה, קולחת ושופעת רגעי הומור ועונג תיאטרלי.
העלילה עוסקת בסלון לבגדי כלה שלמעשה היא מטה של כנופיית מבריחי קוקאין לאירופה. זהו עסק משפחתי שלמרבה הצער – שלהם – סופג כישלון אחר כישלון. הם מנסים להתחכם ולהבריח את הסחורה באמצעים שונים ומשונים. כאשר ראש המשפחה נתקל בלהקת שחקנים המורכבת מבעלי לקויות ופיגור שכלי, המציגים את רומיאו ויוליה, הוא מחליט להפיק את המחזה בחו"ל ולהבריח בתפאורה את הסמים. העלילה מתפתלת ומסתבכת כאשר בנו מתאהב בשחקנית העיוורת המגלמת את יוליה והסוף, כמובן, טוב ונוצץ.
המיוחד בהפקה שהיא לא רק מהנה ומבדרת ובהחלט מכבדת אנשים עם מוגבלויות, היא שזורה בהברקות טקסט ובימוי שלא כל אחד יקלוט אותם. בין היתר הטקסט מתובל במכמני לשון מהצגות קודמות של קורן, שמות אמיתיים של אנשים ובעלי תפקידים בתעשייה התרבותית, קולות רקע ברדיו של "מנהלת התיאטרון הלאומי" הם של ציפי פינס מנהלת בית ליסין ואפילו תמונותיו של …ששון גבאי, מתנוססות על הקיר והשולחן בדמות ראש הכנופיה המנוח.
יורם טולדנו מגלם את טוביה ג'ורנו מבריח הסמים הכושל שמחליט להפוך למפיק כדי לנצל את השחקנים החובבים ולהבריח באמצעותם את הסמים הקשים בהנחה שאיש לא יחפש בכליהם. טולדנו הוא שחקן מקצועי מוצלח ומפגין משחק קומי משובח. ענת מגן-שבו היא אשתו ובתו של ראש הכנופיה המנוח. כרגיל היא שוצפת-רושפת פניני לשון ופעילות נמרצת, לעיתים קולנית מדי. משחקה יפה ומעולה.
יניב ביטון , במשחק מהוקצע ויפה, בתפקיד הבן המהנדס שמנסה למצוא דרכי הברחה חדשניים וסופו שהוא בעצמו מתאהב בשחקנית הראשית. אפרת בוימולד מגלמת את אסתר , השחקנית העיוורת, ומשחקה הוא כליל השלמות, יפה ומענג. נדב נייטס, במשחק מושלם ומקצועי, מגלם את "צהל" השחקן בתפקיד רומיאו. אורנה רוטברג כחמדה, מפגינה משחק רגיש ואנין ויכולות מקצועיות נהדרות. יניב לוי  משחק נהדר, בצורה אמינה ומרגשת, את ינון,  שחקן בעל צרכים מיוחדים. דקלה הדר, הבמאית קשת לוי, משחקת כהלכה ובאורח יפה.
אופיר וייל מצוין בתפקיד השחקן כהנא, בעל תסמונת האספרגר. המשחק של וייל הוא פשוט חוויה ולעתים הוא גונב את ההצגה. ליאור גרטי מפגין משחק מצוין ומשובח.  חי מאור כטיראן, הבריון של הכנופיה, נכנס לתפקיד בצורה מעולה ומקצועית ומשחק טוב מאוד.
אורטל אוחיון, השולטת בשפת הסימנים, שחקנית שיש לה פוטנציאל אדיר, מצוינת בתפקיד נינה החרשת שמדברת בשפה קשה להבנה, ומתחברת לתפקיד באורח מבריק.
חילופי התפאורה היפה של לילי בן שמחון הן בתנועות מושלמות וקלילות של השחקנים עצמם. אולה שבצוב עיצבה תלבושות נאות וראויות. עיצוב התאורה של קרן גרנק מוצלח, והמוזיקה הנעימה של אמיר לקנר מתמזגת היטב עם העלילה.