המחר יהיה רע

(צילום: יח"צ)

סרט עתידני חדש "בחזרה למחר", עם ג'ורג' קלוני ויו לורי, עולה מחר על מסכי הקולנוע בארץ. אמירה מורג, חובבת ידועה של סרטים בדיוניים בכלל ושל יו לורי בפרט, צפתה בסרט ולא התלהבה.

קצת לפני שנכנסנו להקרנה לעיתונאים של הסרט בחזרה למחר, נתבקשנו להפקיד את הסלולאריים מחוץ לאולם. שלא נצלם.
במחשבה שנייה, זה דווקא רעיון לא רע, אבל למה לעצור בסלולאריים? אני בעד "נא השאירו את האיי.קיו. שלכם בחוץ, תקבלו אותו חזרה בתום הסרט", או את הזמן היקר שלכם, החשיבה, ההנאה, האפשרויות בלתי מוגבלות. כל סרט ומה שמתאים לו.
מדובר בסרט עתידני שמדלג בין עולמות מקבילים: כדור הארץ ועוד עולם עתידני, שאם זהו הצפוי לנו, מזל שכבר לא אהיה בחיים כדי לחוות אותו. עוד בסרט, "חולמים" מכדור הארץ שנבחרו בקפידה ויכולים לדלג בין העולמות, באמצעות נגיעה בסיכת-דש מופלאה. תוסיפו לזה את סופו ההולך ומתקרב של כדור הארץ בגלל החימוש הגרעיני, איכות הסביבה וכל הדברים הרעים והמאיימים הנוספים שבעולמנו, ואת סיפורם של שניים מ"החולמים" שנאבקים להצילו ותקבלו… טוב, תעזבו, זה באמת לא משנה ולי אין זמן וחשק להתחיל להסביר לכם את העלילה.
ידעתי שבסרט מככבים ג'ורג' קלוני ויו לורי. אני מתה על יו לורי עוד מימי "ג'יבס וווסטר" העליזים ו"הפתן השחור" וכמובן "האוס". אם לורי הוא הסיבה שלכם ללכת לסרט, אז אל תטרחו. גם קלוני (שאף פעם לא החזקתי ממנו) ועוד יותר לורי הם בתפקידים משניים. מי שסוחבות את הסרט על כתפיהן הן שתי נערות, אחת (זהירות: ספוילר), ראפי דייויס ,שמשחקת את הרובוטית שתפקידה לגייס חולמים שיצילו את העולם והשנייה, בריט רוברטסון, שמצילה את העולם. הן מוכשרות ומקסימות, אני לא אומרת, אבל באתי בשביל לורי.
אז למה כן? הרבה אקשן, פעלולים, מכות, סצנות שמעלות חיוך פה ושם, קצת רעיונות נחמדים, כמו בכל סרט עתידני.
למה לא? כי הסרט הזה לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות. אני לא סובלת שמטיפים לי מוסר או מנסים לחנך אותי, בטח לא כשאני באה לראות סרט במטרה לנקות את הראש ולהעביר שעה וחצי בסבבה, וכאן מדובר בסרט ארוך מאוד, ארוך מדי, יותר מדי . אם היו מקצצים ממנו חצי שעה כולנו היינו יוצאים נשכרים מכך.
בשורה התחתונה: תחליטו לבד. אם בא לכם, לכו. לא שסבלתי. כבר יצא לי לראות סרטים יותר גרועים. אבל גם לא ממש נהניתי. איך אמרה המורה ביסודי לאמי: יש פוטנציאל, אבל לא ממומש.