המפוחית הגרמנייה והסלסול הערבי

(צילום מסך: יוטיוב)

ציפי פישר ממליצה על "אינתה עומרי" של עבד אל וואהב, בגרסת מיכל אדלר ולובנה סלאמה.

הציבור הישראלי כבר הרבה זמן מנהל יחסי אהבה עם "אינתה עומרי", יצירתו המפורסמת ביותר של מוחמד עבד אל ווהאב, תוך התעלמות אלגנטית מהרקע הלאומני של מבצעת השיר, אום כולתום. אבל אני בספק אם אי פעם עלה עד דעתו  של מישהו לנגן את היצירה הכה טיפוסית למוזיקה ערבית במפוחית, עד שהגיעה מיכל אדלר.

אדלר, בתו של דני אדלר וחברה בשלישיה שהוא הקים ונקראת בשם המשפחה, הייתה מזוהה עד כה בעיקר עם מוזיקה "ארצישראלית" טיפוסית, וגם הופיעה רבות יחד עם בעלה, שלמה גרוניך. ההחלטה לסטות לכיוון של מוזיקה ערבית מאפשר לה להדגים את הוירטואוזיות שלה ואת השליטה בכלי, לצד שירתה הנהדרת של לובנה סלאמה.  

הקליפ המושקע, שצולם בפסגת מצדה וביפו, משלים היטב את התחושה שבשיר הזה מתרחש מפגש בין עולמות – בין המפוחית הגרמנייה במקורה, לסלסול הערבי. בין היהודייה לערבייה ובין המדבר לעיר. באמת משהו שלא שומעים בכל יום.