המצעד שעבר (עם הרבה תקלות)

(צילום: מאתר ג'ייפרס)

כנראה שאי אפשר לכתוב נח בשבע שגיעות, אופס: שגיאות, אבל בעיתון המנוח "דבר" הוכיחו שאפשר, ועוד איך, לפרסם את דירוג המצעד העברי (15 באוגוסט, 1975 ), בשבע שגיאות. ספרנו.

הסיבה לשפע הטעויות בטקסט לא-ארוך נבעה, כנראה, מהשיטה בה עבדו פעם, מזמן, מאוד: מישהו רשם בכתב יד והעביר לכתבנית שהדפיסה במהירות, כי היו לה עוד טקסטים רבים (סביר להניח שגם יותר חשובים מהמצעד העברי), להדפיס ולהעביר למגיה. המגיה, במקרה הזה, לא הגיע, או שפשוט לא היה לו מושג ירוק, או כל צבע אחר שיש למושג, בנוגע לשמות הנכונים של השירים ושל מבצעיהם.

זה מתחיל כבר במקום השלישי, עם גליץ' קטן: ו' החיבור נפלה בשיר "גמרנו" של להקת פיקוד הדרום. צריך להיות וגמרנו.

במקום הרביעי טעות מביכה הרבה יותר: "ככה אני באמצע" של להקת כוורת במקום ככה היא באמצע. אני, היא, הוא, מה זה חשוב. העיקר שלא נפלה טעות בשם הלהקה.

במקום התשיעי, טעות שאפשר להתווכח עליה: האם אפשר לכתוב מסטיק בת'. המגיה החליט שכן. בלהקת שוקולד מנטה מסטיק (שירים הם חברים), בוודאי חלקו עליו.

מישהו מכיר את הזמרת דבקה פיק? אה, צביקה, פיק. לא רק שהמציאו לפיק שם פרטי חדש, גם גילו ברגע האחרון שהוא בעצם צביקה, אבל במקום לתקן הוסיפו את הכתיב הנכון, מתחת לשגוי. וכך, חנן ועליזה מדורג במקום העשירי וגם במקום העשירי. פעמיים כי טוב.

במקום ה-12 שרה שרה, בדישי, את מקום לדאגה, שיר יפה של מתי כספי ויהונתן גפן, שיש לו עוד לא מעט ביצועים (כספי, ריקי גל ועוד). אז אותו מישהו מהפסקה השנייה החליט שהשם הנכון הוא "יש מקום לדאגה". יש! זאת אומרת, לא. זה לא באמת מופיע בשם השיר.

האות ס' נפתחה והפכה לפ', משום מה, ואבנר גדפי שר במקום ה-14 את לוליטה. האם גידף גדסי כאשר ראה את הדירוג בעיתון?

עכשיו, תעצרו. לא, באמת: עצרו בחצי הדרך. או, אתם יודעים מה? עתרו. עתרו בחצי הדרך, במקום ה-20 , עם דורית ראובני. לא ידוע אם הוגשה עתירה לעורכים לנזוף במגיה היצירתי.

אפילו הפינה לשיפוטכם לא חפה משגיאות: לא ברור ממה בדיוק סבלה הבובה של ג'וזי כץ. אולי מהדוד שלה. הדוד של בובתי, כך כתבה מרים ילן שטקליס והלחין שמוליק קראוס.