המצעד שעבר

עפרה חזה (צילום מסך: יוטיוב)

שני סרטים, זמרת אחת ומלחין אחד שלטו במצעד העברי בגל"צ, היום לפני 37 שנה: שלאגר, דיזנגוף 99 , עפרה חזה וצביקה פיק.

במקום הראשון הייתה עפרה חזה עם שיר הפרייכה (שמות השירים כפי שנכתבו ופורסמו במקור), מתוך שלאגר, סרטו של אסי דיין שגם כתב את המילים (ומופיע בסרט כפסנתרן שמלווה את עפרה כשהיא שרה במועדון), וצביקה פיק הלחין. אחד השירים החזקים והנוגעים-ללב בפופ העברי, שיר שיש בו חוצפה והתרסה (אין לי ראש למילים ארוכות), פער חברתי (ואתה מין מילה ארוכה שכזאת), התנערות ובעיטה במצב העניינים כפי שהוא (אז צ'או ידידי וד"ש לחייך), ואימוץ כינוי הגנאי כמקור לגאווה, ואם לא, אז הבחור מוזמן לעוף לכל הרוחות (בתקווה שתבין את הפרחה). כל זה, רק בבית הראשון. ואז, ההצהרה שמשלבת נשיות גאה ובטוחה בעצמה (בא לי לרקוד ולא בא לי עליך), עם שיוך למוצא או מעמד חברתי, כי הרי ראינו כל הרבה פרחות וצ'חצ'חים יוצאי אשכנז (בא לי לצעוק 'אני פרחה').

פיק, כאמור, הלחין את השיר. הוא מדורג במקום השלישי במצעד עם מסיבת יום שישי, שכתב עם מירית שם אור, אז רעייתו וכותבת רוב הטקסטים לשיריו. השיר הזה לקוח מפסקול סרטו של אבי נשר, דיזנגוף 99 . לפני 37 שנה, היום, דורגו במצעד הזה עוד שירים מהסרט: לגור איתו של ריקי גל (גם הוא של פיק ושם-אור), צליל מכוון (במצעד, בביצוע להקת צליל מכוון ובפסקול הופיע ביצוע של יצחק קלפטר), ובין הרעשים של דייויד ברוזה.

במקום השני, בין חזה לפיק, צעד יגאל בשן עם שיפוט מהיר, מתוך האלבום איתך הלילה שהוא כתב את שיריו, רובם עם דורי בן זאב. באותו מצעד דורג עוד שיר מהאלבום הזה, על אי אפשר.