הצגה קטנה גדולה

חיים נוי על "ביבר הזכוכית" בבית צבי: הפקה מדהימה בכיכובה של דניאל בן אפרים, ללא ספק תגלית תיאטרלית חשובה.

(צילום: שניר מרציני)

"ביבר הזכוכית" הוא אחד המחזות הידועים ביותר של טנסי וויליאמס, מגדולי המחזאים האמריקנים, וההפקה המועלית ב"בית צבי" ברמת גן היא מדהימה ומרגשת וחוויה תיאטרלית.

וויליאמס כתב את ביבר הזכוכית ב-1944 וההצגה זכתה להצלחה, להפקות אין ספור ברחבי העולם ובארץ וגם עובדה לקולנוע. היא נחשבת להצגה קלאסית המאפשרת לשחקנים להתבלט ולהפגין יכולות דרמטיות מוצלחות. וויליאמס נולד ב-1911 במיסיסיפי ולדאבון הלב מת מוות הזוי, בגיל 72, כאשר נחנק משאיפת פקק של בקבוקון עם טיפות עיניים שביקש להזליף בלילה, בחדרו בבית מלון בניו יורק.

המחזה נחשב למעין אוטוביוגרפיה של וויליאמס עצמו והוא מתרחש בתקופת השפל הכלכלי הגדול בארה"ב בשנות השלושים של המאה העשרים. העלילה מתוארת מבעד לעיניו של תום, המחזאי עצמו, בן למשפחה שבה חיים אמנדה, שבעלה נטש אותה לפני שנים, לורה הבת הנכה שחייה מוקדשים לאוסף שלה, בעלי חיים מזכוכית, וכאמור תום, העובד במחסן ורוב לילותיו מחפש את החיים והריגושים האחרים בחוץ, "בית קולנוע" כפי שהוא מתריס בפני האימא. אמנדה המכלכלת בדוחק את בני הבית, מחפשת לשקם את חיי הקן המשפחתי הרעוע ולמצוא חתן לבתה, שנטשה לימודיה ואינה עושה בעצם דבר, חוץ מלחלום. המחזר המיועד מגיע בדמותו של ג'ים, חבר לעבודה של תום שהיה אביר חלומותיה בעבר של לורה, והיא חוששת מהמפגש הכפוי עם ה"דייט" שנבחר לה. ארוחת הערב בבית המשפחה מסתיימת עם הפתעה ושברון לב. ההצגה נפתחת בעצם מהסוף ובסיפור המחזה מפיו של תום שבסופו של דבר, בוחר בדרך החופש של אביו ויוצא למרחקים.

הבימאית רוני גורנשטיין ולהקת השחקנים המעולה העלו הצגה עוצמתית, קולחת ומרגשת, שזורה בהברקות בימוי ואוירה. דניאל בן אפרים מגלמת במשחק נפלא את אמנדה, האם הדואגת לעתיד ילדיה והמתרפקת על עברה הזוהר. דניאל מפגינה משחק עוצמתי ושובה לב ואין ספק כי מדובר בתגלית תיאטרלית חשובה ועוד נצפה בה במרכז תעשיית התיאטרון בארץ.

לורה היא לינוי כהן הנהדרת  שחייה בעולמה הפנימי והסצנה שבו עולמה נחרב עליה בארוחת הערב, היא מפגן דרמטי רב רושם. כיסף כהן מגלם את תום והוא מפגין משחק משובח ויפה.

סער טרייסטמן מצוין כג'ים, המחזר המיוחל, המייצג את המציאות מול החלום ואת עולם הדמיון מול החיים הקשים של המשפחה. הוא שחקן עם פוטנציאל משובח ומשחקו טוב מאוד.

התרגום של עידו ריקליס הוא קולח ועכשווי. התלבושות של ויולטה גלזר פרדו הן מוצלחות מאוד, במיוחד בגדיה של אמנדה. התפאורה של ניצן טל מוצלחת , פרקטית ונאותה. עדי סומך עיצבה תאורה ראויה בהחלט. אילה אשרוב אחראית למוזיקה היפה.

"ביבר הזכוכית" היא הצגה קטנה אבל גדולה ומיוחדת, הצגת מופת בעולם התיאטרון. לבימאית רוני גורנשטיין מגיעות תשבחות על ההפקה המוצלחת שמותירה את הקהל עם חוויית תיאטרון משובח.