התקליטייה: אבבא GOLD

על מה אתם חושבים כשאתם חושבים על "אבבא"? אני חושב שהדרך הטובה ביותר לבטא זאת היא באמוטיקון:  ;-), סמיילי.  ככה זה אצלי, בכל אופן: מין חיוך דבילי נמרח על הפרצוף, בין אם זו אבבא ברדיו, או בדיסק, בנסיעות ארוכות במיוחד, או לפני, תוך כדי ואחרי "מאמא מיה", בלונדון. אבבא היא התגלמות הפופ, במובן הפשוט והבסיסי: שירים קליטים עד כדי גיחוך, שלא צריך יותר מפעם אחת בשביל להתאהב בהם. במובן הזה, אבבא היא היורשת הטבעית של הביטלס. השירים נשמעים כאילו בני וביורן כתבו אותם בארוחת בוקר נינוחה, בכיף וללא מאמץ וכך בדיוק ואגנייטה ואניפריד שרות. כמובן שזו שטות: צריך להתאמץ, מאוד, לייצר משהו כל כך קליל, מרחף כפרפר אביבי. שלא כפרפרים, השירים האלה נצחיים. אינני מכיר אדם שלא הצליח להתחבר ולו לשיר אחד, או שניים, או הרבה יותר, של אבבא. אי אפשר שלא להתחבר. השירים האלה הם מרק עוף לנשמה: מומלצים כשעצוב, כשרע, כשחושך בחוץ או בתוך הלב.

gold  , אוסף הלהיטים של אבבא, מ-1992 , הוא האלבום הנמכר ביותר של הלהקה, כ-28 מיליון עותקים, ואחד מאוספי-הלהיטים המצליחים ביותר, בכלל. מהפסנתר הפותח את "מלכת הריקודים", דרך מקהלת הילדים ב"יש לי חלום" ועד לקאמפ הצוהל שהוא "ווטרלו", זהו פופ במיטבו. לא עושים כזה, היום.