התקליטייה: רן אלירן, כמו פעם

מדור התקליטייה עוסק בתקליטי ויניל ישנים, שיצאו על דיסקים, זמינים ביוטיוב וניתנים לדגימה דיגיטלית.

איך וכיצד הפך הבחור עם השם הכל כך גלותי, מנחם לייזרוביץ, לרן אלירן, זמר פופולרי בישראל של שנות ה-50 וה-60 , זאת תמצאו בביוגרפיה המעניינת, בחוברת האלבום הכפול שיצא בסדרת כמו פעם (התקליט חיפה). השירים שלו הם השתקפות חייו והמקום שבו בחר לחיות. החל בשירים אקוסטיים, פולקלוריסטיים, פטריוטיים, ציוניים, ששר עם נחמה הנדל ז"ל (טעם המן, דבקת החמור, שהערבית המשולבת בו משתלבת בטבעיות ברומנטיקה האוריינטלית), דרך הפופ הסיקסטיזי הרומנטי (אני שלך), קצת נוסטלגיה לתנועות הנוער והשפעות הזמר המזרח-אירופי שהיה ליווי מוסיקלי מקובל בפעילות בקני התנועה ובהגשמה בקיבוצים (לבב אנוש), ועד לקאנטרי. הדיסק הראשון מורכב ברובו מהאלבום זה שיגעון, ספוג הקאנטרי, הז'אנר האמריקאי האולטימטיבי, שאלירן ספג אותו בשנותיו הרבות בארה"ב, בשפה העברית. כולל גרסה בלחן שונה לתן לי את היום הזה. השני הוא האוסף, ובין הלהיטים, לא לא לא (עם רבקה מיכאלי), שזכר הקליפ בשחור-לבן בערוץ הראשון, עושה תמיד שמח. את אדמה ולמדבר הם ניסיון נאה של אלירן לטפל בפולקלור ישראלי בעיבוד רוק-אוריינטלי. מבין 32 השירים, 16 עלו לראשונה על דיסק. ביניהם I believe , גוספל-יהודי אם תרצו, שהוקלט בלייב, והפך ללהיט בקרב חסידים בארה"ב. מותר להאמין הוא סוג של רוק-בלוז שנע בין איפוק לכמעט-צרחה. אשמורת שלישית הוא קאוור בעברית לישנה דממה של מתבודדי הרמן.
אלבום שאפשר, וכדאי, להתחיל איתו באיסוף של כותרי כמו פעם.