חיוך מלנכולי מתוק

(צילום: רונן גודלמן)

גיא טנא על שירים מהבית, אלבום הבכורה של שמרית גריילסאמר: הפתעה נעימה.

מאות רבות של אלבומים שומע מבקר המוזיקה בכל שנה. יש בהם משובחים, מהם כאלה שלא היו מוכנים לצאת לאור העולם, חלקם אגרסיביים, בוטים, מעוררי מחשבה ואחרים מתחנפים ללא בושה. לעיתים, הנפש רוצה רגיעה.

שירים מהבית, אלבום הבכורה כסולנית של שמרית גריילסאמר מגיע מאור פנימי ושולח קרניים רכות ומנחמות אל כל אחד מאתנו. כאן, נדרש המבקר לצאת ממסגרות ומתבניות ולחשוף עצמו ואת קוראיו אל האנרגיה הנובעת מן היצירה.

בשיר הפתיחה החינני על גג אחד שרה גריילסאמר על מקומנו בעולם, על שליחותנו ואחריותנו לגביו ועל זולתנו, ומתריעה "והגג מט לנפול/ אם עוד רגע יד ביד לא אוחזים". במשתגעת, היא שרה על אהבה, באהבה, כדי ליצור אהבה: "לפעמים אני משתגעת/ מרוב אהבה אליך", ללא חשש מקלישאתיות שנדמה כי נעצרת אל מול הכוונה האמיתית בשורותיה של היוצרת.

לעיתים נדמה לנו כי כבר שמענו הכל וישנם כללים וקווים שאמן "רציני" אמור לפעול ביחס אליהם. הטקסטים של גריילסאמר נאיביים, נטולי פניות וחסרי תחכום. היופי של ההאזנה לאלבום הבכורה שלה דורש הורדה של הגנות וחיבור לתפקיד האמיתי של המוזיקה : עילוי של נשמת האדם המאזין. מאזין שייגש חמור סבר וציני לשיריה, מוטב שלא ייגש כלל.

הפקת האלבום הופקדה בידיו של דניאל סלומון שמתחבר היטב לרכות המבע של גריילסאמר. שירים כמו טוב לנו ורק בת אדם נשמעים טבעיים לחלוטין עם הצליל של סלומון. החיוך המלנכולי המתוק שמלווה את שמיעת האלבום נוצר לא מעט גם בזכותו. "שירים מהבית" הוא הפתעה נעימה בהחלט.