חלוק לבן, קומדיה שחורה

(צילום: נטע שחק)

חיים נוי על צמחים מטפסים: מחזה מצחיק, כואב ומותח, על חולים בתרדמת, שייתכן והם בכלל מתחזים, ורופא המעוניין לחקור אותם, גם תוך פגיעה בזכויותיהם.

צמחים מטפסים, בתיאטרון צוותא, היא קומדיה שחורה, מרגשת, מצחיקה, כואבת ומותחת, המתרחשת בבית חולים. המחזאי ארז מירנץ הצליח לתמצת בשעה אחת לערך עולם שלם של חיים בצל המדע הרפואי החוקר, העלול לרמוס ולפגוע בזכויות המאושפזים. בצל עלילה מופרכת, לעיתים הזויה, מעלה להקת שחקנים מוכשרת דרמה קומית, שהיא בעצם משל שמנסה להעביר מסר הנתון לפרשנותם של הצופים.
העלילה עוסקת בשני חולים במצב של "צמחים", המאושפזים בבית חולים בו עוסק הרופא המדען, דר' שאול, בניסויים עתירי ממון, העתידים להסתיים בקרוב, כדי לפענח את חידת מוחם ולהשיבם להכרה. שתי אחיות מסייעות בידו, אולם אחת מהן, היא בעצם ארוסתו של עמוס שחודרת למחלקה. בין טיפול למשנהו כשאין שום הטבה והמימון עומד לפוג, מתחוללים ניסים, ואולי זוהי הזיה, ומתברר שהחולים הם בעצם מתחזים ששואפים להימלט מבית החולים וזקוקים לסיוע חיצוני. האם יצליחו שני החולים המשותקים והשרויים במצב של צמח להימלט מבית החולים? התשובה לכך היא חסרת משמעות שכן מדובר במשל קיומי על הכלא הפנימי שבו נמצא האדם ועל זכויותיו כחולה שאין לו כל זכות מצמוץ. הסיום מפתיע ומעורר למחשבות ונראה שכל ההצגה היא בעצם בבואה של מציאות אחרת.
הבמאי והמעבד אלעד שרעבי עבד היטב עם השחקנים ושזר הברקות בימוי, כמו החולים מאושפזים בעמידה ולבושים בגדי טכנאים, והאחיות הלבושות באפור.
יואל ברמן המצוין מגלם במשחק קולח ומרשים את הרופא שרק קידום המחקר עומד לנגד עיניו, והוא רומס ברגל גסה את זכויות החולים וכל שביב של תקווה אמיתית.
נועה צפריר הנפלאה מגלמת את האחות לוסיאנה, המתגלה כחברתו של עמוס, ומפגינה משחק נהדר ומשובח וגם יכולת ריקוד קסומה.
יפעת אהרוני, שחקנית ברוכת כישרון, מגלמת בצורה מוצלחת מגלמת את האחות רות הקשוחה. איתי בלייברג המעולה מגלם את עמוס במשחק דרמטי משובח וקולח. אושר בית הלחמי, בתפקיד פיני, מוכיח יכולות משחק ראויות לשבח.
ארז כהן אחראי למוזיקה המצוינת. התפאורה המינימאלית והמוצלחת עוצבה בידי דותן אלעד ונתנאלה אווסלנדר, שגם עיצבה את התלבושות היפות. הכוריאוגרפיה של דפנה הורנצ'יק. רונן בכר אחראי לתאורה המרשימה שהיא בעלת תפקיד מרכזי במחזה.