חנה נלחמת על ילדיה
נוב 07
(צילום: יוסי צבקר)
חיים נוי על "מניין נשים", של הסופרת נעמי רגן: מחזה נוקב ומעניין המבוסס על מקרה אמיתי. חנה, אישה חרדית, שנמלטה על נפשה לאחר התעללויות חוזרות ונשנות מצד בעלה, נאלצת להיאבק על זכותה לראות את ילדיה.
המחזה הראשון של נעמי רגן, "מניין נשים" המוצג בבית צבי, הוא מחזה בועט ונוקב, מרגש ומעניין, החושף את עולמן של נשים חרדיות. ההצגה מבוססת על מקרה אמיתי שאירע בארץ ושהגיע בשעתו לערכאות ולבג"צ. אשה חרדית נאלצה להימלט מביתה לאחר שעברה במשך שנים של שתיקה מסכת קשה של אלימות, אונס והתעללות מצד בעלה. האישה יצאה למאבק במגזר החרדי לאחר שנאסר עליה לראות את 12 ילדיה, אותם נאלצה לנטוש במנוסתה מאלימות בעלה.
חנה קשמן מוצאת עצמה מנודה בתוך החברה החרדית ובקרב משפחתה שלה, המסרבים לשמוע את מה שעבר עליה וגורסים כי היא הרסה את ביתה ומשפחתה, נטשה את ילדיה ועתה היא חיה עם אישה. חנה מצליחה להוציא צו משפטי ובחסות המשטרה היא מגיעה לביתה כדי לראות את ילדיה, אך בני הבית וקרוביה מתנכרים לה ומסרבים לאפשר לה לפגוש בילדים.
בצעד נואש, בניסיון לשבור את קוד ההתנהלות החרדית, היא משכנעת את הנשים בביתה ומקרב מיודעיה, לערוך לה מעין משפט של מניין נשים, שיחליט, לאחר שתספר את סיפורה ותחשוף את מה שעולל לה בעלה, אם תותר לה הפגישה עם הילדים.
חנה מגוללת את חייה הבלתי נתפסים עם בעלה החרדי, כיצד גנב מכספי עסק משותף עם חברתה, כיצד התעלל בה פיזית ומינית, אנס אותה וגם בגד בה והחזיק פילגש. בנות המשפחה מסרבות להכיר באמת הנוראה עד שנחשפות העדויות הקשות.
רגן חושפת בהצגה את החיים בקהילה החרדית ואת הזילות שבה הם נוהגים, לדעתה , בנשים ובכבודן, חושפת את המסתתר מאחורי האידיליה המשפחתית כביכול, ואת העולם של צדקנות דתית, טיוח והסירוב להכיר בעוולות כלפי האישה.
הבמאית אתי רזניק ולהקת שחקניות מוכשרת יצרו הפקה מרגשת מאוד, טעונה וקולחת שאין בה רגע דל. ההצגה שזורה בהברקות בימוי של רזניק ובהן דמויות העבר הפורצות להווה, ותמונת הפתיחה המלמדת אותנו פרק בהלכות לבוש וצניעות אצל האישה החרדית.
דניאלה חכים, שחקנית בעלת פוטנציאל דרמטי מעולה הראויה לשבחים, גילמה את חנה במשחק נוקב וטעון רגש.
אנה אקהרד גילמה במשחק מוקפד ומוצלח את בלומה, הבת הבכורה שנישאה בינתיים ועומדת ללדת בן בכור. בתפקיד הבת רות שיחקה היטב איה חיות.
נוי בר שיחקה בצור מקצועית ומרשימה את הסבתא, אמא של חנה. קארין שניידר גילמה מצוין את גיטה –לאה, אחותה של חנה, המסרבת לקבל את אחותה בכל מחיר.
טל שחר הגישה משחק מעולה ונוקב בעוצמתו כרבנית גולדי, חמותה של חנה. דניאל הרוש כאחות הבעל, החושפת במהלך ההצגה את סודה שכנראה הוא גם הגורם לגמגום שלה, ראויה לתשואות על משחקה הנפלא.
מעיין גוטשלק אמינה ומוצלחת כזהבה, חברתה של חנה. נוי ארוך וגליה גלבלום כשכנות החטטניות, מגישות משחק נהדר וטוות דמויות בלתי נשכחות.
התרגום של נויה לנצט הוא עכשווי וקולח. דפנה פרץ עיצבה תפאורה יפה ותלבושות נאותות, ליאור מיטל עיצב תאורה ראויה. אפי שושני אחראי למוזיקה המקורית. קארין שניידר עיצבה את התנועה .
"מניין נשים" הוא מחזה מרגש ונוקב מאוד ומעניק לצופים חוויה תיאטרלית מענגת.