חשבון נפש במקלט

חיים נוי על "מי בעד" בתיאטרון הקאמרי: הומור שנון ומשחק מצוין בקומדיה פרועה ואקטואלית המבוססת על מחזה ספרדי מצליח שהותאם ונכתב על רקע מציאות חיינו בארץ.

(צילום: משה צ'יטיאת)

"מי בעד" בתיאטרון הקאמרי היא קומדיה פרועה ומשעשעת, העוסקת בנושאים אקטואליים של מיגון בתים, וגם הרבה יותר מזה: היא מראה חדה וכואבת לחברה הישראלית, עטופה בהומור שנון ומשחק מצוין. כבר מהרגע הראשון, ההצגה מצליחה ללכוד את הקהל ולשמור על קצב מהיר ודיאלוגים מדויקים.

הבמאית רוני ברודצקי ולהקת השחקנים המוכשרת מציגים קומדיה שאין בה רגע דל, הברקות בימוי וטקסט שנון. אתנחתא מרגיעה בימים מתוחים ושכולם זקוקים לה. ההצגה מבוססת על מחזה ספרדי מוצלח שהותאם ונכתב על רקע המציאות בארץ, על ידי דויד בילנקה ורוני ברודצקי.

העלילה מתרחשת סביב שולחן ועד בית בבניין משותף, כשעל הפרק אישור תקציב לשיפוץ המקלט . היא חושפת בפנינו פסיפס דמויות אנושיות, כל אחת עם אג'נדה משלה, דעות קדומות ופחדים. ההתנגשויות בין השכנים מייצרות מצבים קומיים ואבסורדיים, אבל מתחת לפני השטח רוחשת ביקורת חברתית נוקבת על פילוג, חוסר סובלנות והקושי למצוא מכנה משותף. התפנית מתרחשת כאשר אחד השכנים מגלה כי החליט להשכיר את דירתו לחבר לעבודה שהוא פגוע נפש. השכנים מזדעזעים מהסיטואציה, העומדת לקרום עור וגידים ונזעקים לבטל את רוע הגזירה. תוך כך, נחשפים בפנינו סודות מחיי הדיירים והמתרחש הופך למערבולת הזויה ומטריפה של מצבים קומיים הגורמים לצופים לגעות בצחוק בלתי נשלט.

צוות השחקנים הוא מעולה. כל אחד מהם מגלם את דמותו באמינות ובכישרון רב, מצליח להצחיק ולרגש בו זמנית. הכימיה בין השחקנים ניכרת והם משלימים זה את זה בצורה מופלאה, והבימוי תורם רבות לדינמיות של ההצגה ולתיזמון הקומי המדויק.

יואב לוי הנהדר מגלם במשחק נפלא את אבישי המתכנן להשכיר את דירתו למתמודד הנפש. ענת וקסמן המצוינת מושלמת כיו"ר הוועד. מיכה סלקטר המוכשר מגלם את השכן הקפדן. כנרת לימוני הנפלאה גונבת את ההצגה בביצוע מדהים של האימא החד הורית ומשחקה הוא משב רוח נפלא. נדב אסולין המשובח בתפקיד נהג המונית העצבני מגיש משחק קולח ומבדח. ליעם פינטו הנעים מגלם באמינות בן לאבא עשיר הפועל לפי הנחיות בינה מלאכותית. ליר עיסא מגלם יפה ומדויק את מוקי השכן העתידי. אביגיל הררי מעולה כעמליה, הדיירת שמסתירה סוד רגיש.

"מי בעד" מצליחה לגעת בעצבים חשופים של החברה הישראלית ובדעות קדומות, והקהל צוחק, והרבה, אבל גם מוזמן לעשות חשבון נפש.  

שני טור עיצבה תפאורה פרקטית ומוצלחת. שירה וייז עיצבה תלבושות נאות .עופר פנחס אחראי למוזיקה היפה. קרן גרנק עיצבה תאורה ראויה.