ינואר 1984 : ג'ק ברוס בישראל

צילום מתוך להיטון

ג'ק ברוס, בסיסט וזמר בלהקת קרים, קצפת, האגדית, מת בשבת, בגיל 71 . אהרון מורג נזכר בפגישה איתו, לאחר הופעתו בתל אביב.
 

ככל שאני זוכר, הפגישה הראשונה שלי עם ג'ק ברוס היתה טלפונית, במשרדו של אשר ביטנסקי, שארגן את הופעותיו בישראל, בינואר 1984 . הגעתי למשרד בצפון הישן של תל אביב, מצונן, או עם שפעת, או משהו. לא הרגשתי טוב במיוחד. אבל ההצגה חייבת להימשך, והראיון כבר נקבע, אז עשינו את זה בזריזות יחסית ואני מיהרתי לחזור הביתה – באוטובוסים, אלא מה – לישון. שינה זה טוב נגד הצטננות. שתדעו.
להופעה במועדון ליקוויד, ברחוב לינקולן בתל אביב, כבר הגעתי במצב הרבה יותר טוב. ההופעה המצוינת רק שיפרה את מצב הרוח. למחרת, נפגשתי עם ברוס, הפעם פנים אל פנים. האיש היה ג'נטלמן רך דיבור ואדיב. "נהנינו מאוד", הוא סיכם את ההופעה בליקוויד. "התגובות (של הקהל), היו טובות. הם אהבו את שירי 'קרים', אבל גם השירים שלי, שמוכרים להם קצת פחות, התקבלו יפה. אישית, אני חושב שדווקא השירים החדשים שלי מעניינים יותר". הוא גם הביע תקווה, באנדרסטייטמנט בריטי מאופק, שההופעות בישראל יעזרו לשכנע את מי שצריך להדפיס את תקליטיו בארץ, מה שלא קרה עם הקודמים, לא כולם בכל אופן.
היתה עוד נקודה ישראלית: בהדרן, עלה לבמה והצטרף ללהקתו של ברוס (שבין חבריה היה הגיטריסט קלם קלמפסון, אקס-קולוסיאום והמבל פיי), היהלומן הישראלי-גרמני, יגאל מאירוב. יהלומן, אבל גם גיטריסט לשעבר, וחבר טוב של ברוס, שעזר לארגן את ההופעות בישראל. הם ביצעו ביחד שני שירים של קרים. היה חשוב לשחרר את הקהל לביתו עם טעם טוב של קצפת-של-פעם.

ג'ק ברוס – songs for a tailor

ג'ק ברוס במופע שלם בטלוויזיה הבריטית, 1975

הופעת הפרידה של קרים ב-1968

האיחוד המחודש של קרים ב-2005