כולם אוהבים את ורדה'לה

(צילום: יוסי צבקר)

חיים נוי על ההפקה החדשה בבית צבי לקלאסיקה של חנוך לוין: שלמות של צחוק ונחת.

נעורי ורדה'לה, הקלאסיקה של חנוך לוין העולה עתה בבית צבי ברמת גן היא חוויה תיאטרלית מענגת. כרגיל אצל לוין, ההצגה שוזרת מצבים גרוטסקיים, הזויים ואבסורדים המתמזגים לכדי שלמות נאה ושופעת של צחוק ונחת.
מיטקו בוזקוב ביים הצגה משובחת שלא נס ליחה ובזכות להקת השחקנים המוכשרת, שוב אנו צופים בחדווה בטקסטים השנונים, בהרפתקאות הלשוניות והמצבים המגוחכים, הדוהרים על הבמה. לוין כתב את המחזה בשנות השבעים וב-1972 היא עלתה לראשונה בתיאטרון הקאמרי, בבימויו, עם שחקנים דגולים ובהם זהרירה חריפאי, אלברט כהן, יוסי גרבר, יוסף כרמון ועוד . מאז הוצגה שוב על הבמות, במיוחד בבתי ספר למשחק.
ההצגה עוסקת במערכות יחסים בלתי אפשריות ומוזרות, אהבה נכזבת, השפלות והיא מעין סאטירה חברתית על חיי השעמום המשפחתיים. ורדה'לה הנחשקת גדלה במשפחה בורגנית וכולם מכרכרים סביבה. בבית שורצים הגנן והטבח המוזרים, הנהג המשונה, המורה לצרפתית שמבקש להשמיש את המורה לצרפתית הקטן השמור לו באזור מוצנע, בני משפחה ומקורבים וההורים המשועממים. ורדה'לה מחליטה לבסוף שהיא תמריא אל החיים האמיתיים ותמשיך בלימודיה בשוויץ.
מור כהן, שחקנית משובחת, מגלמת נהדר את ורדה'לה, הנערה המתבגרת שרבים מחזרים אחריה ועם זאת היא מאפשרת תקווה קלושה גם לאהובה, חסר השם. מור מוצלחת במימיקה ובמשחק, מפליאה בניפוח בלונים ממסטיקים ונאלצת ללא הרף לשאוב בקשית מיץ פטל. השמלות הלבנות שלה נאות ומתבדרות ברוח הקלילה , אם כי לא הייתי מתנגד שתפציע עם שמלה אדומה ותעניק לנו את הנאמבר המרגש מ"מיקה שלי".
יעל חיימובסקי כאמה של ורדה'לה, מגלמת את תפקידה ברוב חן ובמקצועיות, למרות שרוב הזמן היא רובצת במיטה. ניל משען מגלם את האב, ומשחקו טוב מאוד. אבירם אביטן הוא הגנן, חבוש כובע דחליל, מצויד במגרפה, שפם וייתכן שגם גבות. משחקו ההזוי נאה ומוצלח מאוד. נאור מזרחי מצוין בתפקיד הטבח, המופיע בדרך כלל בגטקעס בצבע קרם ועם כובע טבחים צחור. מזרחי מציג כרס ענקית ונראה בהריון מתקדם מאוד, אם כי במציאות הוא רזה יותר. הוא הזוי ונהדר במיוחד בסצנת הפטיש של נישוק הרגל.
קסניה מרקוזה נכנסה לנעליה הגדולות של זהרירה חריפאי, המגלמת הטובה ביותר של גיבורי חנוך לוין, בתפקיד המטפלת של ורדה'לה. מינקותה ועד בחרותה, היא עוקבת אחרי ורדה'לה, רושמת ודואגת לבל יאונה לה פגע. קסניה מתהדרת בבלורית משונה ובמשחק מעולה והשילוב הזה, לא אחת גונב את ההצגה.
דניאל ורטהיים, בן המחזור של אשתקד, מופיע בתפקיד אורח, כמורה לצרפתית, כנראה בשל ידיעתו את השפה, או שליטתו בקסמים. מכל מקום, הוא משתדל ללמד צרפתית כל לובשת שמלה אקראית, בצורה צרפתית מאוד ומשחקו מצוין ונעים.
גל זמיר מעולה בתפקיד הנהג וכשהוא דוהר על הבמה במכונית דמיונית, משחקו מענג. בל וענונו נפלאה כאשת הנהג השוכנת רוב הזמן מתחת למיטת אמה של ורדה'לה. שוקי אינדורסקי מצוין ומוצלח בתפקיד האהוב חסר השם של ורדה'לה, המחזר אחריה ללא לאות ואינו נכנע לזלזול המתמשך בו. הבונוס שלו מתבטא בכך זוכה להציץ לורדה'לה כשהיא טובלת בבריכה הצנועה שבחצר. נועה לפידות המוכשרת משחקת יפה ומצחיק בתפקיד הסבתא של האהוב.
התפאורה של סשה ליסיאנסקי יפה ומוצלחת ואורי רובינשטיין עיצב תאורה ראויה. דפנה פרץ עיצבה את התלבושות ההולמות והיפות. הבמאי בוזקוב אחראי גם לעריכה המוזיקלית המענגת של ההצגה.
מי שאוהב את חנוך לוין, ימצא כאן משב רוח לויני ראוי ומוצלח ואין ספק שזו בשורה נהדרת לתאבי ההצגות הייחודיות והנפלאות שלו.