כותרות האתמול, ספיישל הצ'רצ'ילים: 12 בדצמבר, 1969

לקראת הופעות-האיחוד של הצ'רצ'ילים, במוצ"ש וביום ראשון הקרוב, יוקדש המדור בימים הבאים ללהקת הקצב, כמו שזה נקרא אז, הטובה ביותר שהוקמה ופעלה בישראל.
הכותרת, בלוז פעמון הנישואין של רוב האקסלי, התכתבה עם wedding bells blues , להיט גדול של להקת המימד החמישי, בדיוק באותו זמן שבו פורסמה הכתבה. חיבור ראוי ויצירתי, אבל לא ממש מדויק, כיוון שרוב האקסלי ונישואיו הקרובים, מילאו רק חלק מהכתבה, ולא החלק העיקרי: נכתב שם על השילוב המסקרן של הצ'רצ'ילים בהופעה בהיכל התרבות עם התזמורת הפילהרמונית, בעיבודים לבך (יוזמה של המנצח זובין מהטה, בעקבות ניסוי דומה של הפילהרמונית של ניו יורק עם פרנק זאפא ולהקתו), ובתקליטון שהוציאו לאחריה. לדברי המתופף עמי טרייביש ז"ל, "ההקלטה הרבה יותר טובה מהביצוע בהופעה, פשוט כי היה לנו יותר זמן באולפן".

חלק גדול בכתבה התמקד בתסכול של הצ'רצ'ילים – במיוחד לאחר שניגנו את המוזיקה שלהם בהופעות בסקנדינביה – בגלל הקהל הישראלי, "המעדיף מוזיקת פופ פשוטה על מחתרת (ובמלים אחרות: רוק), ובלוז". לדברי חבר הלהקה, מיכאל (מיקי גבריאלוב), "בשביל מה יש לנו לנגן כאן? את המוזיקה שלנו אף אחד לא רוצה לשמוע ופמוני פופ מגעילים אותנו". כך אמר האיש שכעבור שנים לא רבות ילחין כמה משירי הפופ היפים ביותר במוזיקה הישראלית.
אז הם חולמים להופיע עוד בחו"ל, "שם מבינים מה זה מוזיקה טובה", ובינתיים מלווים את אריק איינשטיין ב"דיסקוטקים", כלומר מועדונים, ומקטרים. "אנחנו עושים את זה לא מתוך הנאה, אלא כדי להרוויח כסף".

רוב האקסלי ואפרת וואהב

אה, כן: החתונה. רוב האקסלי ובח"ל אפרת וואהב. היא הייתה שכנה שלו, בדירתו השכורה. האקסלי התאהב בה מרחוק, אבל התבייש להתחיל איתה. כנראה שגם היא שמה עין על המוזיקאי הבריטי, ושלחה חברה להציע לו להכיר את חברתה. הוא הסכים, מבלי לדעת שמדובר באפרת. "כשראיתי אותה נכנסת, חשבתי שאני נופל", סיפר. "הסמקתי והתבלבלתי ולא יכולתי לדבר". הוריה התימנים קיבלו אותו יפה ("למרות השיער הארוך שלי"), וסמכו את ידם על בחיר ליבה. רוב ואפרת נסעו לאנגליה להתחתן וחזרו ארצה, במטרה להשתקע כאן, אולם בסופו של דבר עזבו את ישראל. הם עדיין נשואים, כבר סבא וסבתא, וחיים במיאמי. בשבת וביום ראשון, בשתי הופעות שנמכרו מראש, האקסלי יתאחד עם חבריו, על במת הבארבי. יהיה נוסטלגי.