כותרות האתמול: 1 בפברואר, 1984

לפני 40 שנה ויותר, נסיעה ללונדון לא הייתה קפיצה ספונטנית בטיסת חסך (לואו קוסט). כל נסיעה הייתה לשבועיים לפחות, לעתים שלושה. לפני כל נסיעה נאספו מחברות התקליטים בארץ מכתבים רשמיים אל החברות מלונדון שהן מייצגות, עם בקשה מנומסת לעזור לנושא מכתב זה. כל נסיעה ללונדון, אז, הייתה מלווה בציפייה לדחוס כמה שיותר הופעות וראיונות בתקופה קצרה. לרוב, לא נרשמה אכזבה.

לקח זמן בין החזרה מלונדון ועד לפרסום הכתבה, בשני חלקים, על הופעה של להקת המטאל ג'ודאס פריסט ולהקת החימום, קווייט ריוט (מהומה שקטה, קראנו לה אז). על מסיבת העיתונאים של "דוראן דוראן", עבורה נדרשה הזמנה אישית שנלקחה בכניסה וחתימה על התחייבות שכל מה שתכתוב ותצלם יתפרסם אך ורק בעיתון ששלח שבו אתה כותב. משה מורד, אז כתב רשת גימל בלונדון, שאל כמובן את סיימון לה בון שפעם התנדב בקיבוץ (כזכור, באלבום הראשון יש קטע בשם "תל אביב"), אם ישוב לישראל עם חבריו, להופעות, וסיימון אמר שהוא ישמח ויש לו זיכרונות טובים מהארץ, מזג האוויר ובמיוחד מקיסריה. שלושה ימים אחרי מסיבת העיתונאים, הופעה של דוראן דוראן בוומבלי ארינה, שעה וחצי של הלהיטים הגדולים, המוכרים, ועוד שירים מהאלבום החדש שלכבודו בעצם התקיימה מסיבת העיתונאים.

בחלק השני של הכתבה: פול יאנג, שהופעתו בהמרסמית' אודיאון בערב חג המולד שודרה, לייב, בטלוויזיה בפריים-טיים. לפני ההופעה חולקו לקהל כובעים, כמו למסיבה, ועם סיומה, לאחר שיאנג שר את כל להיטיו הגדולים, שוחררו מהתקרה בלונים רבים על ראשי הצופים, לקחת למזכרת, והוא והזמרות שלו שרים שיר-עם מסורתי לכבוד השנה החדשה. קיטש, אולי, סנטימנטלי בטוח, ובסך הכל נחמד. משם, להופעה של מועדון תרבות, שמאחוריה תפאורה מדהימה בעיצוב מצרי קדום, כולל ספינקס פעור פה, שממנו מגיח בוי ג'ורג' אחרי שחברי הלהקה האחרים כבר החלו לנגן. לצד ג'ורג', שרה זמרת הליווי הגדולה הלן טרי.

אחר כך, אלביס קוסטלו, בהמרסמית' אודיאון, עם אנשי אבטחה קשוחים שלא מאפשרים לקהל לעמוד על רגליו, לרקוד, להתקרב לבמה. שעה וחצי של הופעה ואחריה, קוסטלו יורד, קוסטלו חוזר והקהל לא מאפשר לו לרדת מהבמה והוא נותן לא פחות מ-45 דקות של הדרן, והפעם גם המאבטחים נעלמים הצידה ומי שרוצה לרקוד, שירקוד, ומי שרוצה לעמוד, וולקאם.

הקינוח המתין בוומבלי ארינה: להקת פוליס. "סטיוארט קופלנד עובד שעות נוספות ומתופף על שתי מערכות תופים, משקיע הרבה אנרגיה. אולי זו הסיבה שהוא לובש מכנסיים קצרים וגופיה. אנדי סאמרס מוציא צלילים חלומיים מהגיטרה שלו וסטינג מפגין כושר גופני ומקפץ על טרמפולינה קטנה", נכתב. הלהיט שהתחיל את הכל בשביל פוליס, "רוקסן", הוא גם השיר שמסיים את ההופעה. אחת הטובות בסיבוב הזה בלונדון.